ישנם הרבה מאוד חלקים חסרים בסיפור ההתנקשות ברבין. אנחנו יכולים למלא אותם באופן אמין על פי ההקשר. הממסד הישראלי הוא בעל היסטורי של התנקשויות פוליטיות, בכלל זה ארלוזרוב, העונה, וסביר להניח שגם חברי משפחת כהנא ורחבעם זאבי. ההתנקשות ברבין היא לא דבר שלא יעלה על הדעת. הממסד הוא גם בעל היסטוריה מתועדת של התעלמות בוטה מהחוק, כמו לדוגמה המשא-ומתן החשאי של ביילין ופרס עם אש”ף בקהיר לפני שרבין נבחר. רבין ופרס מושקעים מאוד בתהליך השלום, ועוד “קורבן על מזבח תהליך השלום” אינו מחיר גבוה עבורם. שניהם שנאו את רבין והיו להם הרבה מאוד טענות כלפיו.
שתי הקונספירציות התנהלו במקביל. האחת הייתה פרובוקציה נורמאלית של השב”כ נגד הימין, העומדת בקו אחד עם ההפללה של גולדשטיין, הטענה שארגון כהנא חיי תכנן התקפה על בית ספר ערבי, וכו’. סוכן השב”כ שמפניה עבד בחברון במשך שנים, ויגאל עמיר היה רק אחד מהמטרות שלו. השב”כ רצה להפליל את הימין – לא להרוג את רבין. אז עמיר, מבלי ידיעתו, ירה כדורי סרק ברבין. השב”כ החדיר את עמיר לתוך האזור הסטרילי בו האבטחה הייתה הגבוה ביותר ופקד על המאבטחים לאפשר לעמיר להגיע למצב בו יהיה לו קו אש נקי. הרבה מזה רואים בווידיאו: מאבטחיו של רבין זזים כעמיר שולף את האקדח. לאחר מכן, נשמעות צעקות “סרק!”. הירי בוים תיאטרלית לאחר מפגן השלום הענק. הוא תוכנן באזור הסטרילי ולא בכיכר כך שלא יהיה אף אחד שיוכל לעצור את עמיר. השב”כ, בהתאמה, מיקם מפעילי מצלמות ווידאו קרוב לזירה בכדי שיהיו לו הוכחות נגד עמיר – הווידיאו של קמפלר. על מנת לשמור על אמינות, הוידיאו היה ערוך כאילו באופן חובבני. סביר להניח שרבין היה מודע לתוכנית הזו כיוון שבוידיאו נראה שהוא מסתכל על עמיר, בשלוות נפש, מבלי להחוות כלפיו שום מחווה. תוכניתו של השב”כ התבשלה במשך שנים. שמפניה בילה זמן רב עם עמיר ועם הקונסרבטיבים.
השינוי הגדול התרחש זמן קצר לפני עצרת השלום. רבין סירב במופגן לוויתורים לערבים וקרא לסיפוח הגדה המערבית. נראה שהוא נכנס לאחד ממצבי הרוח ההיסטריים שלו. התעורר צורך חד משמעי לקבוצת פרס-ביילין להפטר מרבין. תוך כדי תכנון הורדת רבין מהבמה – בשלב זה, לאו דווקא על ידי רצח – הביא אותם להכיר את תוכנית הפרובוקציה של השב”כ, עוד מבצע חסר משמעות כמו אחרים רבים כמותו. בנקודה ז, פרס או בילין הורו לשב”כ להתקדם במהירות עם התנקשות מזויפת, אך גם תכננו מבצע אוחר: התנקשות אמתית ברבין ברכבו. על אף שהשב”כ היה שמאלני באופן מובהק והן לפרס והן לבילין היו אנשים שם, אין ספק ששירות הביטחון לא ידע דבר אודות ההתנקשות האמיתית המתוכננת. סביר להניח שרבין נרצח בידי אחד מהמאבטחים שעבד עבור פרס. מאבטחו האישי של רבין נהרג במהלך תגרה מאוחר יותר, ונקבר ימים מאוחר יותר לאחר ש”התאבד”.
כעת השב”כ הבין שקבוצת פרס-בילין הפלילה אותו. הסוד אודות שמפניה לא היה יכול להישאר כסוד לאורך זמן, והוא אכן התפרסם, השב”כ נקשר לרצח רבין. ואין זה דבר קטן: סוכן שב”כ שכנע איש ימין לירות ברבין. יש לזה ריח של מהפכה צבאית. אז השב”כ שחרר את הוידיאו של קמפלר על מנת להוכיח שעמיר לא הרג את רבין. השב”כ לא רצה לקחת קורס מזורז עם פרס וביילין, ולא ערער על הגרסה הרשמית לפיה עמיר רצח את רבין, אבל הוא הגן על גבו שלו על ידי כך שהוכיח שעמיר לא הרג את רבין.