עורך נוצרי העיר באופן סרקסטי אודות אחד ממאמרי: “פתרון פשוט וזול: להרוס את ירושלים. חישבו על הבעיות שמהלך כזה יפתור.” לאחר כמה שניות של הלם, הבנתי שההצעה היא למעשה תמצית הגישה המשיחית כלפי ישראל. הנוצרים השמידו את היהודים במשך חמשה-עשר דורות, והמנטאליות והדת הנוצריות לא השתנו מאז. לרוב הנוצרים כלל לא אכפת מהיהודים והם יעדיפו שהאומה הזדונית הזו תעלם. עובדת הישרדותם של רוצחי ישו מציבה אתגר בפני הדוקטרינה הנוצרית: אם היהדות נכונה אזי הנצרות טועה. היהודים מנסים להבין מדוע הנוצרים האמריקנים והבריטים טובי הלב סירבו להפציץ את מחנות המוות של הנאצים. התשובה היא פשוטה: הנאצים עשו את מה שטבעי לנוצרים לעשות. הגרמנים התייחסו להשמדה באופן דומה: רבים בחלו בשמועות הנוראיות אודות מפעלי המוות, אך רוב הגרמנים הכירו בכך שעליהם לעשות מעשה בלתי אסתטי ולפתור אחת ולתמיד את הבעיה היהודית. העיתונים האמריקנים התעסקו באספקטים חסרי האסתטיות של רצח העם. ניתנה תשומת לב מועטה לעצם חיסול העם היהודי.
הכנסיות המשיחיות לא מעוניינות בישראל בטוחה ומשגשגת. מנהיגים רציונאליים ונוצרים רחומים רבים מצדדים ביהודים, אך הגישה האמיתית כלפי ישראל מגדירה אותה כקרש הקפיצה לניצחון הנוצרי, שיגיע לבסוף. ישראל שאכן מתאימה לתיאור המשיחי הזה תסבול, תצטמק, תיפול לכדי עבודת אלילים (שמאלנית) ולבסוף תושמד. מעטים הנוצרים המאמינים בעיקרון האלטרנטיבי לפיו המשיח יגיע בתקופת שלום ושגשוג. הנוצרים מעוניינים בישראל מאוד מסוימת – השה של ישעיה.