24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא הצטרפו על פי הדיווחים למרד בר-כוכבא. רבים מהחרדים נלחמים בגבורה בצה”ל. על פי הסנקציות שהטילו המנהיגים החרדיים, הם התעמתו עם מצעד הגאווה בירושלים. הדבר הטוב ביותר בנוגע לחרדים הוא שהם אינם מסתכלים לאחור: לא אכפת להם מהחוק החילוני, מדמוקרטיה או מהמוסריות השמאלנית. אפילו אם כל היהודים ייטמעו, החרדים יישארו מסה נפיצה, המוכנה להתפוצץ על פי קריאה של רב חשוב. הם יכולים לנקות את הר הבית ללא התייחסות לכל תגובה מוסלמית, או ישמידו את הערבים בישראל ללא התייחסות לעמדה האמריקנית. רבנים ראויים הם נדירים אך לפעמים מתגלים רבנים גדולים. הרב קוק הקים את תנועת ההתיישבות, ורב אחר בעל מעמד דומה היה יכול לקרוא לשחרור ארץ ישראל מידי הערבים והשמאלניים.
יהודים דתיים יהיו הרוב בישראל בעוד שני דורות. כרגע, הם מונים 20% מהיהודים הישראליים, אך מאזן הפוריות שלהם קרוב ל-5 ילדים בעוד שהיהודים החילוניים מגיעים בקושי למחצית מכך. הדור הבא יראה כיצד מספר היהודים הדתיים מוכפל בעוד שמספר החילוניים נותר בעינו – שליש מתושבי ישראל יהיו דתיים. בגלות, ההתבוללות מוחקת את היהודים החילוניים, והיהודים הדתיים יוכלו להוות רוב ב-2050 כאשר הדור של שנות ה-60′ וה-70′ יעלם מבלי להשאיר יורשים שיהדותם חוקית או מעשית.
הפוליטיקאים הישראלים הם משוללים כל אמון. האומה יכולה להתאחד רק מאחורי רב כריזמטי, והחרדים יכולים להוביל את התהליך הזה.