הפסיקו לחפש שלום. העולם אינו קבוע ואינו עקבי. הכול משתנה וכל איזון הוא זמני. אומות עוברות ממלחמה לשלום לפי הנסיבות. במזרח התיכון, במקום של הצטלבות תרבויות, שאיפות לאומיות, המלא קנאה מצד ההתרבות הערבית החרבה – השלום לא יהיה שלום יציב.
מצרים צוחקת על הישראלים. מצרים הפסידה במלחמה וקיבלה את סיני. תמורת שלום? לא, תמורת פיסת נייר. מלחמה בהגדרה מפרה הסכמי שלום. תחת חסותו של הסכם שלום מצרים התפתחה התחמשה בגרעין – מה שקודם ישראל לא הייתה מאפשרת בכל תנאי. היום האחים המוסלמים מוכנים לשלוט במדינה בעלת נשק גרעיני.
מדינת ישראל היא לא המדינה הראשונה של היהודים באלפיים השנים האחרונות. היהודים בנו וחידשו את מדינתם מספר פעמים. הם החזיקו מעמד עשרות, לפעמים מאות שנים. גם רומא הנצחית הגיעה לקיצה, וגם ישראל לא תתקיים לנצח. כולם חיים וכולם מתים. מדינות קמות, מתפתחות, מתנוונות ונופלות. החברה משתנה תדיר. המקסימום שאנו יכולים זה לקצר את המלחמות ולהאריך את ההפסקות ביניהם. זה ניתן להשגה. הרס משמעותי ירתיע את האויב לעשרות שנים. פלישות עם מרחבי תמרון ומכות מנע יכולות לקצר את המלחמות. ישראל לא יכולה לנהל מלחמות אחרת. הצבאות הפרימיטיביים של סוריה ומצרים מסוגלות מסוגלים יותר למלחמות התשה. היתרון הישראלי מתבטא במכות עמוקות, מהירות וכואבות.
ברם האם העולם לא יפנה עורף לישראל אם היא תהיה אגרסיבית? כאילו העולם התייחס אחרת ליהודים שקטים וצנועים במשך אלף שנה! כאילו העולם באמת מחה נגד הרחבת גבולות ישראל אחרי הניצחון ב- 1967. שפיכות דמים ותוקפנות לא משפיעים על הדעה העולמית האדישה למיליוני מתים במאות וסכסוכים ברחבי העולם. העולם עוין את ישראל כפי שהוא היה תמיד. הביאו את ישראל למצב נורמאלי. כמו כל מדינה אחרת – הפסיקו לחפש את השלום. במקום זה תתכוננו תמיד למלחמה וכל השכנים יתחננו לשלום. היו נורמאלים. אל תתביישו להיות, לחיות ולנצח.