אלו המדברים בעד חזרה לגבולות 67′ שוכחים מדוע הטנקים הישראלים חצו את אותם הגבולות. מדינה פלסטינית הגובלת בירושלים משמעותה טרור מתמשך בבירה היהודית. מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון מצמצמת את העומק האסטרטגי של המדינה היהודית לכ-5 ק”מ (כן, זוהי מפת הדרכים). בדרום, משמעות המדינה הפלסטינית היא סוף לתיירות הישראלית בים המלח: התיירים יעברו דרך ירדן או פלסטין (זה גם זול יותר) ויעדיפו זאת על נהיגה לאורך 80 ק”מ מירושלים. ברוני הפשע הפלסטינים יתאחדו עם האוליגרכים הישראלים והבדואים הירדנים בבזיזת משאבי ים המלח ובכך ימיטו על האזור אסון אקולוגי. הגבולות טרום 67′ יעניקו את הכינרת לסוריה ואת רוב נהר הירדן – עבור הפלסטינים, הדבר יהפוך את אספקת המים של ישראל לפגיעה באופן שיחשב כהתאבדות.
גבולות 67′ הם בעלי חשיבות מועטה עבור הפלסטינים: הבליטה הדרומית של מדינתם תמנע מהיהודים מלהשתמש בים המלח, אך אותו האזור המדברי הינו חסר ערך עבור הפלסטינים. בערך 60% מיהודה ושומרון אינו מיושב על ידי ערבים, והוא גם לא יוכל להיות מיושב על ידם, בהילקח בחשבון יכולות החקלאות המוגבלות שלהם.
אם נבחן את המספרים, ישראל בגבולות 56′ היא עדיין גדולה הרבה יותר מהמדינה הפלסטינית ביהודה שומרון ועזה – רובה של ישראל הוא מדבר הגנב, מקום כה חסר תועלת עד כדי כך שמצרים וויתרה עליו ברצון לישראל. ההתחממות הגלובאלית מביאה למידבור של ישראל, ובכך המגורים בישראל נעים צפונה. תשכחו גם גם מצפון הארץ אם נביא בחשבון את הנוכחות הערבית הגדלה שם. הערבים כבר מונים את הרוב בחלקים רבים בגליל. ישראל היהודית יחסית, אותה נתן לאכלס בתוך גבולות 67′ היא בסך הכול רצועת חוף, ברוחב 5 קילומטרים ובאורך 20 ק”מ.
הערבים לא יכלו לעמוד בפיתוי לתקוף את ישראל לפני 67′. ההתנתקות מיהודה ושומרון תותיר רק רצועת חוף שתראה מזמינה ביותר להתקפה.