פליטים סודניים הבורחים לישראל מצגים סוגיה מוסרית מעניינת, מעבר לכך שהם מצביעים על חורים בגבולות הישראליים. הציווי התנ”כי המחייב מתן צדקה (מעבר ליהודים) כולל רק את שכניו של העם היהודי. עם זאת, החכמים התלמודיים דנים בסוגיות הצדקה לנוודים וגרים. הגישה מזכירה את הדיון האמריקני שנערך במאה העשרים אודות ההתלבטות בין מלחמה ברוע ובין חיפוש אחר מפלצות רחוקות. על מנת להחליט על מושא ראוי לצדקה, עלינו לשוב להגדרת “השכן”. נראה שהתורה מגדירה את שכנים ככל “אחיך” היהודים, וכברירת מחדל גם את גרי הצדק. לוקאס האבנגליסטי, במשל השומרוני הטוב שלו, שככל הנראה נשאב מהמקורות היהודיים, מגדיר את השכן כמי שמצופה ממנו לעשות טוב לחברו, וכך גם השומרוני השנוא הוכרז שכשכן טוב מאחר וסייע לנווד. הגדרתו של לוקאס נוגעת במהות: פושעים יהודיים מפסיקים להיחשב כשכנים ומגיע להם להיענש ואין להביע כלפיהם חיבה – וגויים הרוצים בטובתנו נכנסים לקטגורית השכנים.
בחזרה לסודאנים. שבאופן כללי הסודאנים לבטח לא יעזרו ליהודים – לא באו”ם ולא במקרה ההיפותטי שבו יהודים יברחו לסודן. באופן עקרוני, אין ליהודים כל עניין מוסרי בסודן, וההשתתפות היהודית בקמפיין להצלת דרפור היא מטופשת – לכו והצילו את שדרות. עם זאת, ניתן לצפות ממספר הסודאנים המועטים שהגיעו לישראל להיות אזרחים טובים במדינתנו ולהיחשב כשכיננו. הם מועטים מכדי לשנות את הדמוגרפיה או להשפיע על ההצבעות במדינה. חסרים להם הכישורים החינוכיים או מוסר העבודה, אך יש מספיק משרות בישראל שנמצאות בידיים ערביות המתאימות גם לשחורים. לפליטים סודאנים יש את כל הסיבות להיות נאמנים ליהודים ולשנוא את הערבים. בעוד שהיהודים – או כל עם אחר לצורך העניין – לא צריכים להסתובב ברחבי העולם בכדי לסייע לכל שבט אומלל. לקורבנות המתדפקים על דלתנו מגיעה עזרה מינימאלית שהיא מתן מגורים בישראל.
בעיה אחת היא שאם נאפשר למספר קטן של סודאנים להיכנס לישראל תעלה את האפשרות להמונים רבים אחרים לברוח לאותו הכיוון. אלו הם שחורים רבים בהם איננו מעוניינים – מוסריות כלפי גרים היא טובה כל עוד שהיא לא פוגעת בסגנון החיים. פתרון מידי יהיה שישראל תלחץ על המצרים שימנעו מהסודאנים לחדור לסיני. אסטרטגית, מהלך חכם יותר יהיה לקדם בברכה כל מספר של פליטים סודאנים ואז לזרוק אותם באזור שומרון הנמצא תחת שליטה פלסטינית. תנו להם כמה עיזים ונשק בכדי להגן עליהן – השחורים, באופן הרגיל להם, ילחמו בערבים.
ככלל, היהודים לא צריכים להתבייש בכך שהם מסרבים לתת צדקה לזרים הדורשים אותה.