הטיעונים המקראיים בזכות כיבוש ארץ ישראל לא עומדים בעינם כיום. אברהם ויהושע קיבלו הוראות אלוהיות ברורות לכבוש את הארץ, מה שרמז על כך שעל היהודים לישב את הארץ רק לאחר גילוי אלוהי. התנ”ך לעולם לא מתעסק בשיבה מהגלות השנייה: נבואות אודות השיבה מגלות בבל התגשמו וכיום הן שנויות במחלוקת. המסורת הרבנית, תהיה מפוקפקת ככל שתהיה, נוגעת בסוגיית השיבה מהגלות רק בהקשר האפוקליפטי.
התנ”ך מבטיח את הארץ ליהודים, אך מדוע להאמין שהבטחה זו תתגשם כרגע? היהודים כבר חשבו כך בזמן שלטונו של ג’וליאן וכשכבשנו את הארץ יחד עם הפרסים. ניצחונות בשלוש מלחמות גדולות יכולים להראות כנס, אך לעולם לא נדע. יהושע קיבל סימן ברור יותר ביריחו.
אנו רוצים בארץ ישראל מסיבה הגיונית לחלוטין: היהודים רוצים לחות לבד, בלי שונאי היהודים. כמובן, בלי ערבים. אנו רוצים לחיות במדינה בעלת גבולות ברי הגנה ועומק הגנתי. מדינה שלה חיבור מתון למקורותיה ההיסטוריים והדתיים. ויש לנו מספיק כלי נשק בכדי להגשים את שלוש המטרות הללו.