היהודים העתיקים היו ללא ספק ממוצא מזרח תיכוני. מחקרים גנטיים מורים על כך שהישראלים המודרניים קרובים יותר לכורדים, ובכך הם נאמנים למקום מוצאו של אברהם אבינו, אור כשדים. מספר אזכורים תנ”כיים אודות ה”השמדה המוחלטת” של עמלק, מאששות את דעות הארכיאולוגים הסוברים שהיהודים חדרו לארץ כנען באיטיות ולא (כפי המתואר בתנ”ך) במהירות. הגנטיקה מוכיחה יחסי קירבה בין היהודים ובין הערבים הסורו-פלסטינים.
מקורות עתיקים תמיד מאשימים את היהודים בכך שלא פיתחו שום דבר מועיל בהשוואה למומחיות העולם היווני בתחומי האומנות והמדעים. המחסור האינטלקטואלי הזה הופיע לפני שהרבנים טהרו את האנרגיות היהודיות בתצורת כתבי קודש דתיים. חוסר בהישגים אינטלקטואלים מסוג זה הינו מוזר במיוחד על רקע חינוך החובה מגיל חמש המונהג בקרב היהודים – אם נאמין לעדויות הצדקניות אודות הרפורמות של בר-שטח. זוהי אומה שכל חבריה יכולים לקרוא ולכתוב ושקדמה לכל כך הרבה אומות – אך באופן מפתיע, לא הגיעה להישגים כלל.
יהודי הגטו של המאה ה-19 נחשבו גם הם לבלתי מוצלחים, והפקידים האמריקנים פקפקו בדרך כלל באפשרות לשלב בחברה את המהגרים היהודים. היהודים נאבקו בדרכם מעלה, ונמשכו על ידי ההזדמנויות שלפתע נפתחו בפניהם, והגיעו להישגים מדהימים במישור האינטלקטואלי. החל משנות ה-70, היהודים האמריקנים שהתבוללו לחלוטין זה מכבר, כבר לא היו צריכים לפעול נגד האנטישמיות והוכיחו עצמם לעולם החיצון. היהודים האמריקנים התיישבו בנוחות במעמד של רופאים, עורכי דין ומהנדסי תוכנה – תפקידים שאינם מצריכים גאונות כלשהי. בדיוק כמו ברומא העתיקה, היהודים האמריקנים הופכים לעשירים, אך הם אינם יצרניים במונחים תרבותיים.
מאות שנים של רדיפה הפכו את היהודים האשכנזים לעם בעל זהות אתנית מובחנת. הפרעת המניה-דפרסיה הפיקה אומה בעלת מספר חריג של גאונים ומספר אף יותר גדול של טיפשים, פחדנים לאומיים בעלי התקפי גבורה נואשת, אומה המפגינה אדישות כלפי האחר בשילוב עם משיחיות הנוגעת לכל נושא מתאים.
היהודים הספרדים הם שונים לגמרי: חזותית, גנטית, מנטאלית ואינטלקטואלית. הם יותר נורמאלים מהיהודים האשכנזים. לשחורים האתיופים הממירים דתם ליהדות אין כל קורלציה גנטית ליהודים או להפלוטייפים המזרחיים.
ישנם כל מיני סוגים מוזרים של יהודים, כמו המומרים היפנים של חב”ד, ולמזלנו התורכים עדיין אינם טוענים למורשת יהודית מהכוזרים כמו שהנוצרים בני הפלשמורה טוענים למורשת יהודית ופולשים לישראל.
חייבים להודות בכך: ישנם דברים בלתי הפיכים. אי אפשר לבנות מחדש את האומה היהודית העתיקה. היהודים שבו מבבל רק מספר עשורים לאחר השמדת מדינתנו, אך יהדות בית המקדש השני הייתה שונה בתכלית מזו של המקדש הראשון. הארון, עשרת השבטים והמלוכה אבדו כולם, וכמוהם כנראה גם הלויים. בית המקדש השני היה בניין ולא מקום מקודש. היהודים לא קיבלו בברכה כל אדם שטען לזהות יהודית: נחמיה גרש את נשותיהם הפגאניות של יהודים שללא ספק היו מעדיפות להמיר את דתן מאשר לעזוב. היהודים סרבו להטמיע את השומרונים שהסטייה התיאולוגית שלהם מהיהדות הצדוקית הייתה הרבה יותר קטנה מההבדל בין האורתודוקסיה והרפורמה המודרניות. יהדותו של אדם לעולם נגעה לאתניות שלו – אך היא גם לא נגעה רק לאמונתו הדתית. אפשר להפוך כל מושג לאבסורד.
המדינה היהודית המודרנית אבדה כל הגיון בריא בהגדרתה את יהדותו של האדם. היהודים התימנים מציגים את השטח האפור, ואפילו שהם לחלוטין אינם יצרנים באופן מספיק ואינם מתאימים לחברה היהודית – הם עדיין יהודים. עם זאת, האתיופים השחורים לא יכולים להפוך לישראלים מן המניין, ללא קשר לדת שבה הם טוענים שהם מאמינים. הרבנים מתנהלים באיטיות בכל הנוגע לשינוי ההלכות שהיו הגיוניות בסביבת הגטו, אך כיום כבר אינן. אדם שסבתו יהודיה, שבקש לחיות בגטו ולסבול כמו כל שאר היהודים יתקבל בברכה כיהודי, אך על סלאבים שסבתם הייתה יהודיה ושאותה רצחו קרובי משפחה אחרים שלהם יש לאסור להגיע לישראל.
כבר יותר משלוש מאות שנה הייתה ההזדמנות לכל אירופאי להגר לאמריקה. כשהמדינה התבגרה, היא סגרה את חלון ההזדמנויות הזה. ישראל לא צריכה את היהודים האמריקנים או את קורבנות ההמרה הרפורמית. על המהגרים החדשים להיות רק חלוצים שברצונם ליישב את גבולותיה של ישראל, ביישובים הרחוקים חמישים קילומטרים מהערים הגדולות.
והגיע הזמן לגרש את אלו שהובאו לישראל על פי השיטה היהודית השגויה ובהתאם לרצון הממשלה לאזרחים נוספים.