האבל של תשעה באב כמוהו כהאלהה של הצביעות היהודית. היהודים, שניצחו שש מלחמות נגד הערבים, ממשיכים להתפלל בכותל המערבי (The Wailing Wall, גם - כותל הבכי). למעשה, לא זה המצב. אלו הם הערבים המתפללים סמוך לשם בעוד היהודים בוכים סמוך לכותל. היהודים אפילו מקבלים בברכה תיירים בכדי שיוכלו לצפות באיזו שקידה מבכים היהודים. תיירים אינם מורשים להגיע למכה ואל פנים הוותיקן, מוגבלים לחלוטין מהגעה לאל-אקצה, אך היהודים ממשיכים להביא אוטובוסים עמוסי תיירים בכדי שאלה יראו את היהודים ממרים בבכי.

הכותל המערבי הוא סמל לבושה היהודית. בושה כיוון שבארבעים השנים האחרונות לא הצלחנו להרוס את הקיר הזה. ירושלים היא שלנו. הר הבית הוא שלנו. יהודים לא צריכים יותר לבכות מול הריסות. ארבעים שנה הם זמן מספיק בכדי לבנות את הדבר האמיתי - המקדש.

נצחנו. התרגלנו לזה. אפשר שהניצחונות הישראלים לא יביאו לימות המשיח, אך כל עוד יהודים מחזיקים בירושלים, עלינו לשמוח ולא לבכות.

היהודים ממשיכים להתפלל – “לשנה הבאה בירושלים!” במקום לקחת את הטיסה הבאה לישראל. אנחנו היהודים השמחים ביותר באלפיים השנים האחרונות כיוון שאנחנו מחזיקים במדינתנו בביטחון, אך המנהיגים היהודים העבריים רוצים לחלוק אותה עם אויבנו הערבים. כבשנו את הר הבית, המקום – ואתם תבחרו – או של קדושה עצומה או של חשיבות לאומית עצומה – אך עדיין אנו עומדים ובוכים סמוך לחורבות שלמטה.

הממשלה הישראלית אוסרת על יהודים להתפלל בהר הבית שמא הערבים ייפגעו מכך. הממשלה פספסה את העובדה שכבר פגענו בערבים בכך שהקמנו מדינה יהודית בתוכם ובכך שניצחנו בכל מלחמה שהם החלו בה. הערבים נלחמו בנו על עצמם הקמת המדינה ועל גבולותיה – בסדר, תנו להם להלחם בנו גם על הר הבית. למעשה, הם לא יעשו זאת. מוסלמים ברחבי העולם לא עוררו מהומות כאשר יהודים כבשו את ירושלים. המוסלמים ציפו שהיהודים המנצחים יטענו לחזקה דתית ולאומית על המקום הכי חשוב בעולם, ועמדו המומים כאשר משה דיין החזיר להם את הר הבית.

מנהיגים ישראלים מתבוללים אינם מעוניינים להראות כיהודים ברברים דתיים בפני חבריהם הגויים. בית המקדש השלישי יביך אנשים כמו אולמרט: קשה לדבר על שלום ומודרניות עם וושינגטון כאשר בבירה שלך יש כהן גדול בעל אפוד וחושן אשר שורף כבשים לקורבן.

המנהיגים הרבניים גם הם לא מעוניינים במקדש. חרף הטקסים השטחיים שהם מקיימים, הם אתאיסטים. הם הוציאו את אלוהים מהחיים האמיתיים ואל תוך ממלכה נשגבה שאינה קשורה לחיי היום-יום. הרבנים מפחדים מהממשלה, לא מאלוהים – והם מסכימים עם הממסד הפוליטי אודות השליטה הערבית בהר הבית, בנוגע להתנתקות מיהודה ובנוגע לנוכחות הערבית בישראל. הרבנים אוסרים על יהודים את העליה להר הבית מתוך פחד שיחללו את חורבות קודש הקודשים בעוד שהערבים בנו במקום תאי שירותים. בדיוק כמו פומפיוס, הכהן הגדול במקדש השלישי יראה את קודש הקודשים כחדר ריק.

אם אתם לא בונים את המקדש כאשר האפשרות לכך קיימת, הפסיקו להתאבל בצורה כה צבועה על השמדתו.