הממשלה האמריקנית מתאמצת מאוד להפוך את חברות המוסלמיות לדמוקרטיות, אך זהו צעד שגוי. במדינות הבלתי המפותחות הללו, מוסלמים הם האופוזיציה היחידה לשלטונות המושחתים, ובחירות פתוחות וחופשיות יעלו ללא כל ספק את המוסלמים לשלטון. מדינות מתורבתות כמו איראן, יפתחו בסופו של דבר אלטרנטיבות חילוניות-למחצה לשלטון האימאמים, בעוד שאיכרים הפלסטינים יכולים להחליף את המוסלמים רק ע”י מלחמת אזרחים בין כנופיות. דמוקרטיה היא צורת ממשל פשוטה, ומובנת מאליה. במקומות בהם הדמוקרטיה לא התפתחה, הייתה לכך סיבה. מצד הממשל בארה”ב יהיר מאוד לחשוב שעיראק, אוקראינה, לבנון או הפלסטינים לא מכירים את שיטת הממשל הדמוקרטית, אך בימנו כאשר ילמדו אודותיה הם יאמצו אותה. רוב החברות, במיוחד חברות עניות, במצבן השברירי והממורמר לא צריכים דמוקרטיה. לדוגמא – טורקיה, אחוזי התמיכה במדיניותה של ארה”ב צנחו שם עד לשיעור של 2% בסך הכול. האם עדיף שבחירות דמוקרטיות יעלו את המוסלמים לשלטון? האם אפשר להשתעבד בשם החופש? מי צריך בחירות דמוקרטיות שתוצאתן ממשלות מוסלמיות המחרימות את הדמוקרטיה? אך למרות זאת, אמריקה והאיחוד האירופי מבקרים את הצבא הטורקי בכך שהוא משפיע על הפוליטיקה בטורקיה. ממשל צבאי ידידותי עדיף על ממשל מוסלמי שנבחר באופן דמוקרטי: אם זה לא מובן מאליו, אפשר לראות זאת בלבנון ובפלסטין. ממשלה מוסלמית שתיבחר באופן דמוקרטי בטורקיה – כליפט לשעבר , מרכזה של האימפריה המוסלמית הבולטת ביותר בהיסטוריה – תקבל קרדיט עצום בקרב מוסלמים ברחבי העולם. טורקיה מוסלמית וצבאית בסמוך לגבולות אירופה תגרום לתרחיש “שערי וינה” שנית – היא אמנם תובס בסופו של דבר, אך במחיר כבד.

המפיצים הראשיים של הדמוקרטיה בעולם המוסלמי הם שמאלנים מערביים הנתלים בדוקטרינה הסוציאליסטית הישנה הקוראת להרס של העולם הישן ולבנייה מתמשכת של עתיד חדש על חורבותיו. עד היום, הם הצליחו רק ליצור חורבות. דמוקרטיה מוסלמית היא תקוותם היחידה של השמאלנים. מה שלא הצליח להשיג יקירם סטאלין, ישיגו שלטון המולה הגרעיני שיבחר דמוקרטית והשייחים הפקיסטנים. הם יכולים לקטוף את העולם המערבי כפרי בשל – לא להשמידו, אבל לגרום נזק אדיר ואולי אף לדחוק את השמאלנים מהזירה, בכדי לבנות מערב חדש, כזה שיעוצב בהיגיון. הבולשביקים הרוסים שיתפו פעולה באופן דומה עם גרמניה במהלך מלחמת העולם ה-1. הסוציאליסטים זקוקים להרס ולחורבן, הממשלות המוסלמיות יכולות לספק את שניהם.

המערב לא יוכל לקיים משטרים מדכאים בארצות המוסלמיות לאורך זמן. שלטונות בני-חסות של המערב נכשלו בוייטנאם, באיראן, באפגניסטן ובמדינות נוספות רבות. המוסלמים הפשוטים מתרעמים על התמיכה המערבית בגורמים המדכאים אותם. נאצר וחומייני עלו לשלטון בשתי מדינות מוסלמיות חשובות חרף רצונו של המערב. זרים אינם יכולים לעצור שינויים חברתיים. לא משנה איזו תמיכה תינתן למובארק, האחים המוסלמיים יתפסו בסופו של דבר את השלטון במצריים. הבעיה היא אינה דמוקרטיה או העדר הדמוקרטיה. המערב חייב לערוך מלחמה נגד האסלאם בשלושה אופנים: מלחמת תעמולה נגד האסלאם (כמו זו שנלחמה ארה”ב כנגד הקומוניזם, בנסותה לכבוש את לבבות העם הסובייטי), בלימה צבאית וחרם כלכלי (אוסמה אומר שמחיר הנפט נמוך – תנו לו לשתות אותו וקנו נפט מרוסיה).
כל קו מדיניות אחר יסתיים ב”רקונקיסטה”.