אוסמה בן לאדן הציג בפני העולם עיקרון נפלא בפוליטיקה המודרנית: Seed Money (”כסף זרע”, כסף הנועד לפתיחת עסק חדש). ארגון אל-קעידה מעניק כמויות קטנות של כסף, לצד תמיכה והכשרה לארגונים רבים – וחלק מהמאמצים הללו מניבים תוצאות טובות. הרעיון הזה אפשר לאוסמה לבנות בסיס תומכים גדול בעזרת מימון מצומצם יחסית. ישראל יכולה לעשות דבר דומה, בכך שתממן ארגונים בלתי ממשלתיים כאלה ואחרים באפריקה, לצד מתן מימון לפעילותן של קבוצות לזכויות אדם במדינות מוסלמיות, העסקת פסבדו-מדענים המטיפים אודות ההתחממות הגלובלית ונזקי הנפט לצד אקדמאים המפתחים מחקרים פוליטיים מגוחכים. היא גם יכולה לעזור לתנועות המונים כאלה ואחרות שבסך הכול צריכות “רק” מאה מחשבים. אפילו למדינה קטנה כישראל יש משאבים גדולים הרבה יותר מהכספים העומדים לרשות הארגונים הבלתי ממשלתיים – ישראל יכולה לשלם להם בכדי שיתמכו בה. כשהכסף יגמר, אפשר להשתמש ב-”תרמית פונצי” על איזה משקיע נסיכות סעודית.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את השוויוניות הגורפת של השמאל. כאשר כלבי השמירה על זכויות האדם מבקרים את גם ישראל וגם את החמאס, לחמאס לא באמת אכפת. בנוסף לכך, במערב לא מתייחסים לביקורת נגד טרוריסטים וברברים והם שומעים רק את הגינויים נגד ישראל. ישראל לא יכולה לקבל מציאות של יחס שוויוני – היא זקוקה להערכה חיובית מצד קבוצות זכויות האדם המשפיעות.
ישנן תוכניות שמאלניות שכדאי להשקיע בהן. אפשר לקבוע מס של 0.5-1%, על פי המרשם של ג’פרי זאקס למימון רוב תוכניות הבריאות והמזון באפריקה. בתמורה למיליארד דולר בשנה, הארגונים הבלתי ממשלתיים יזמרו את שבחיה של ישראל – וירקדו על פי החליל שלה. כסף זה יקנה גם את הרצון הטוב במדינות אנטי-מוסלמיות באפריקה, בהתאם לגישה הפריפריאלית המסורתית של ישראל כלפי אפריקה. כספי הסיוע יכולים אף להחזיר את עצמם בכך שיחזקו את הקשרים של ישראל עם מדינות עשירות-משאבים באפריקה.

התורה מדברת על צדקה רק בנוגע לשכנים, על אף שהרבנים מרחיבים את השימוש בקרנות הצדקה לעזור גם לגר ולתושב. עם זאת, ניתן להסיק בקלות רבה מהתורה את החיוב לעזור לאפריקנים. היזכרו במצווה המחייבת אדם לעזור לאויבו לפרוק את חמורו שכשל תחת משאו. הרעיון הוא בהשפעה חסרת פרופורציה: השקעה מזערית מפסיקה מצב של איבה. סיוע מינימאלי לאפריקנים גם הוא בעל השפעה בלתי יחסית דומה. העולם בזבז מיליארדי דולרים באפריקה בעשורים האחרונים כיוון שכספי הסיוע נגנבו או הושקעו בכדי לממש את שאיפותיהם של גורמים כאלה ואחרים ולא בתוכניות חירום. ארגוני הגולה היהודיים שולחים כספים לאפריקה באותה דרך בזבזנית. הפתרון הוא להפסיק לתת לאפריקנים כסף, אותו הם גונבים או משתמשים בו לרעה. יש לשלוח להם אנטיביוטיקה זולה ותרופות נגד מלריה בכדי להציל חיי אדם בפחות מדולר אחד. תנו להם כילות נגד יתושים. יש לשלוח מטוסים ישראלים בכדי לרסס DDT באזורי ביצות מוכי מלריה. יש לשלוח להם קמח סויה עתיר חלבונים במקום כל אוכל אחר – שימו לב לעלות המשלוח בהשוואה לקלוריות.
האפריקנים השחורים הם נחשלים והם אינם יכולים ליצור אומות המסוגלות להתקיים לאורך זמן. חסרים להם מוסר העבודה ותרבות הלמידה. אף על פי כן, הם לא צריכים למות, 20,000 ביום, מרעב וממלריה. הם לא יפתחו חקלאות ברמה הישראלית, אך גם הרמה הבסיסית ביותר של חקלאות תשחרר את לחץ פיצוץ האוכלוסין שם. לא קיים כל שוויון.

לישראלים, לאמריקנים ולאירופאים אין כל עניין בשיפור החיים באפריקה, אך הצלת החיים הללו בזול היא מטרה הומניטארית הגיונית