ערבים תוקפים יהודים אפילו בערים יהודיות כביכול כמו יפו. נדירים המקרים בהם יהודי מעיז לעבור בכפר ערבי. בתקרית הטרייה שהתרחשה ביום העצמאות כ-6000 ערבים המנופפים בדגלי אש”ף ניסו לתקוף כ-150 יהודים שהתאספו לחגיגות ביער מגידו. תקריות כגון אלה הם רק קצהו העליון של הקרחון. העיקר מתבטא בהפגנות התמיכה המוניות באש”ף , במחאות נגד עבודות במתחם הר-הבית שכביכול מסכנות את קדשי האסלאם, ובפשעים המתבצעים על רקע לאומני-דתי. בבסיס הרחב של הקרחון נמצאים ההתנגדות להעברת הקרקעות לשליטה יהודית, השנאה ליהודים שהריסון שלה המונע מפחד פוחת והולך, ועלייה חדה של לאומנות הערבית.
השמאל מעודד את ערבים ע”י הוויתורים הנמשכים, החל מהגדלת הסיוע הסוציאלי, עצימת עין המשטרתית בפני עבירות אזרחיות ועד לכניעה לדרישתם לביטול כל סמל ליהדות מסמלים רשמיים של המדינה.
זה טוב – בסופו של דבר, תחת שלטון רודני חזק, הערבים יתמלאו ברוח מרדנות ויתפוצצו, ואז יהודים יגרשו אותם מהמדינה.