אמריקה תמכה במשטרים אפלים מסיבות שונות: הפוליטיקה המציאותית האירופאית, הפתיחות של משטרים דיקטטוריים להשקעות מחו”ל, אך תמיכתה הייתה נכרת גם במקרים בהם כל החלופות היו גרועות יותר. אידיאליזם השחית קמעה-קמעה את מדיניות החוץ של ארה”ב. ארה”ב הצטרפה למלחמת העולם לא בכדי להלחם נגד גרמניה אלא על מנת לבסס את עצמה – באותה תקופה טירונית בפוליטיקה הגלובאלית – כמעצמת-על. העוצמה מעוררת גאווה. בתחילת הדרך, הסכנות וגודל ההוצאות הכספיות ריסנו את התנהגותה, אך הכול השתנה בעקבות מלחמת העולם השנייה אחריה התבסס מעמדה של ארה”ב עליון כמעצמת-על. מאז יכלה ארה”ב להנחיל לעולם את ערכיה הנשגבים בקלות ובעלות נמוכה יחסית. כך החלו המלחמות בקוריאה ווייטנאם – לא ככורח המציאות, אך הן יצרו רושם מחמיא של המגן של מערב אירופה מפני הסכנה הסובייטית. אמריקה התנהגה כנפיל ענק ומגושם. כולם נהנו מנתח העוגה: אידיאליסטים הגנו על העולם בפני הזיהום הקומוניסטי, בזמן שאימפריאליסטים הרחיבו את ההשפעה האמריקנית על הג’ונגל האסיאתי.

ההתפשטות אמריקנית במזרח התיכון אינה משרתת את העניין הכלכלי של ארה”ב. תאגידי הנפט אמריקנים היו פעילים בארצות ערב עוד בטרם התערבות הממשל של וושינגטון. מדינות האזור הנתמכות ע”י ארה”ב אסרו על חברות אמריקניות לפתח את שדות הנפט המקומיים. אותן חברות גם לא היו מפסיקות למכור את הנפט כתוצאה מלחץ פוליטי – הם לא היו שורדים ללא הכנסות ממכירתה. ארה”ב התערבה בענייני מזרח התיכון כדי לסקל את מזימות הסובייטים, אמנם – למה? הרי אפילו אם רוסיה הייתה גורמת להפסקת הסחר בנפט באזור – מקורות אמריקנים, מקסיקנים, וונצואליים ואחרים היו משלימים את החסר. הסיבות להתערבות אמריקנית במזרח התיכון נובעות ממדיניות האימפריאליסטית של ארה”ב גרידא.
מכיוון שארה”ב לא הייתה מעוניינת לחזור על טעויות וייטנאם ולנסות להקים משטרים ידידותיים במדינות ערב – מה שנותר לה הוא רכישת ההשפעה בכסף.

עם סירובה של ארה”ב לממן את הבנייה של הסכר באסואן פנה נאצר אל מחנהו של היריב הסובייטי; אמריקה פשוט התחננה בפני ערבים בכדי לפרוס את חסותה מעל מדינות ערב: היא תמכה במשטרים אפלים ומושחתים כגון סעודיה ולחמה על חירותה של כוויית בלי לבקש דבר בתמורה. מכיוון שארה”ב מודדת את השפעתה במיילים ולא במונחים של כוח צבאי היא אימצה את ההשקפה הפרו-ערבית וגוררת את ישראל לוויתורים לטובתם. כעת גם ערבים וגם יהודים בזים לאמריקה.
לארה”ב אין צורך לבנות אימפריה. עוצמתה הצבאית לא עזרה לפתרון סכסוכים כלכליים עם יפן ואירופה. אף מדינה לא מאיימת ישירות על ארה”ב. אך ארה”ב לא מניבה רווחים מבנות חסותה אלא מוציאה הון תועפות על הבטחת הלויאליות היחסית שלהן.
ארה”ב יכולה להשתמש בשיטות אחרות כדי להשפיע על העולם: תוכניות לימודיות, תעמולה אידיאולוגית, וחיסול ממוקד של ראשי המשטרים האפלים, כולל זה הסעודי.