על פי חוק השבות הישראלי כל יהודי רשאי לשהות בארץ ללא הגבלת זמן גם ללא אזרחות ישראלית. ישראל לא תשנה את החוק רק כדי להתנכל למתנחלים כי קיימת הסכמה רחבה לא לשנותו. שינוי חוק השבות פותח פרצה לשינוי העמדה בנוגע לזכות השיבה לפלסטינים שעליו נאבקים הערבים והשמאל.
גם הבנקים ימשיכו לתת שרות לתושבי יהודה כפי שהם משרתים תושבי-חוץ. אפילו אם הבנקים יסרבו להעניק שירות למתנחלים, אלה יכולים להישען למערכת בנקאית האלקטרונית דרך רשת האינטרנט. עם הזמן תפתח מדינת יהודה מערכת בנקאית משלה. השוק החופשי ללא התערבות ממשלתית תמשוך את ההשקעות מחו”ל.
תושבי יהודה יצטרכו לפרנס את עצמם ממקורות עצמאיים: הורים ישלמו למורים וגננות, מערכות שונות יכולים להתקיים על תרומות מיהודי התפוצות. מתנחלים יגיעו להסכם עם ממשלת ישראל על העברת כספי מס-הכנסה כפי שעשתה הרשות הפלסטינית. אך השאיפה שלהם צריכה להיות השגת העצמאות הכלכלית מרבית, אם הם חפצים במדינה עצמאית. הם לא יהיו עניים יותר מהחלוצים של שנות ה-30-40. גם יהודה המקורית, המקראית – לא הייתה עשירה במיוחד. מדינת יהודה תוכל להגדיר את עצמה ביחס לישראל לפי המודל של יחסי סאן-מרינו – איטליה.

שימוש בתווית “עבודה עברית” יהווה מקדם מכירות מעולה לתוצרתה של מדינת יהודה. ישראלים רבים מתביישים לשאול את המוכר ישירות על מקורם של מוצרים אולם בשמחה יעדיפו את תוצרתה של מדינת יהודה המסומנת באופן בולט. אפשר יהיה אף “לנגן על מייתרי הנפש הסוציאליסטי” ולגרום להם לאהוד את רעיון של שיבת העם היהודי לעבודת כפיים; ושמאלנים לא פחות מימנים שנאים את ערבים.
ברשות הפלסטינית כעת אין כל חוק המגביל את רכישת קרקעות. החוק הירדני הקדום אוסר מכירת קרקעות לישראלים אך לא ליהודים. אחרי חתימת הסכם שלום עם ישראל ירדן – כדי למנוע האשמות באפליה – אסרה באופן גורף את מכירת הקרקע מלבד לערבים. סביר להניח שמדינת פלסטין תנהג באותו אופן. ובמקרה הזה תקבל משנה תוקף האמנה הבינלאומית לגבי התושבים חסרי אזרחות – אמנה חשובה כל כך שפלסטינים לא יעיזו להפר אותה, אם יחתמו עליה אם לאו. סעיף 13 של האמנה קובע זכויות משפטיות שוות לתושבים חסרי האזרחות; המתנחלים ייהנו מאותן זכויות מאשר כל תושבי-חוץ אחרים, זהים לבעלי קרקעות ערבים שאינם אזרחי פלסטין. סעיף 26 של אותה אמנה מתנה זכות תנוע חופשית בכל שטחי המדינה בה נמצאים הפליטים; מתנחלים יהודים יוכלו להשתקע בכל מקום שיבחרו כולל יישובים הקיימים שלהם. בלתי אפשרי לגרש את הפליטים : פלסטין תלויה בסיוע מאירופה וארה”ב ולא תסתכן בהפרה בוטה של זכויות האדם. מאותה סיבה היא גם לא תנתק את מקורות החשמל והמים ליישובים יהודיים (הרי ישראל לא עשתה את זה בחבל עזה למרות אינתיפאדה). תושבים יהודיים של היישובים הנצורים יהיו לאייטם חם של רשתות הטלוויזיה של ארה”ב; גם דעת הקהל הישראלית תגלה אמפטיה. ממשלת ישראל מוכנה לגרש מתנחלים בסיוע כוחות הביטחון שלה אך לא כתוצאה מפעולה של הערבים.

החיים בתנאי מחנות הפליטים בשטח המדינה הפלסטינית זהו פתרון זמני: צריך זמן כדי לאגור כוחות ולהתכונן למאבק נגד פלסטין. לא ניתן לעשות את זה בתנאים הקיימים כאשר השב”כ פורס את רשת המודיעינית שלו על מתנחלים. בקיצור: יהודים נשארים בשטח פלסטיני ללא אזרחות כי להלחם נגד פלסטינים על הקמתה של מדינה יהודית בגדה המערבית קל יותר מאשר לבדל את יהודה מישראל. שורה תחתונה: אנחנו נערכים למאבק על מדינה יהודית מול פלסטין החלשה במקום להתמודד עם ישראל החזקה, כפליטים ללא אזרחות – ולא ככובשים ישראלים.

החיים היהודיים בשטחי פלסטין תחת הגדרה של פליטים לא תימשך זמן רב: למרות שיהודים מוכנים לקבל על עצמם סטאטוס ה-“דימי” המוסלמי (תושבים נכרים, סוג ב’) – ערביי פלסטין הלאומנים כבר עברו את השלב של נאמנות לכללי האסלאם. אני נותן שנתיים-שלוש להיווצרותה של תנועה המונית לוויתור על אזרחות ישראלית והצטרפות למדינת יהודה, היהודית באמת.
מתנחלים צריכים להדיח את מועצת יש”ע כסייענית לשלטונות הישראלים. במקומו צריכה לקום מועצה הנבחרת בבחירות ישירות, שייקנו לה מעמד של פרלמנט נבחר; עם הזמן המועצה תהווה בסיס לממשלת מדינת יהודה המכוננת. על מתנחלים לבחור גם הרב הראשי ליהודה שייהנה מסמכויות הנשיא.
הרב כהנא אמר:“מערכת הבחירות בשטחי עיו”ש הם השלב המכונן של מדינת פלסטין”; כך גם הבחירות למועצת יהודה תהווה מעשה מכונן של מדינת יהודה היהודית.