אני נולדתי, גדלתי והתחנכתי בבריה”מ ולכן אני מבין את המתרחש במדינות בריה”מ לשעבר טוב יותר מהאנליטיקנים המערביים המציגים את הרצוי כמצוי.
לאמריקה יש הרגל מגונה להתערב בנעשה במדינות שאין להם כל מושג אליהם. במשך שנים הם נהגו כך במזרח התיכון, ועכשיו ממשל בוש החליט לשחק במגרשה של מזרח אירופה.
אינני מבין איזה אינטרס אסטרטגי יש לאמריקנים באזור הזה. ריסון של רוסיה לא יעמוד על הפרק בטווח הקרוב. למה לאמריקנים לבזבז מיליארדים לתמיכה במשטרים העוינים את רוסיה ולחזק על ידי כך את הפחד של לאומנים רוסיים בפני השתלטות המערבית? כך או אחרת אך אמריקה הוציאה מיליארד דולר בשנה שעברה עבור המהפכה הכתומה באוקראינה (צחוק הגורל: הצבע הכתום הוא צבע של תלבושת האסירים באמריקה). המון המפגינים הובאה מכפרי הפריפריה תמורת תשלום (16 דולר ליום), והמקומיים הצטרפו בגלל חלוקת חינם של בגדים ומזון.
אמריקה כרגיל תומכת במנוול אחד כנגד מנוול אחר. היריב הוצג כשפוט רוסי, פושע נשפט על אונס ושוד. את הצד הפרו-אמריקאי הציגו האוקראינים הלאומניים, רובם אנטישמים. שני הצדדים זייפו את תוצאות הבחירות אך 46% שקיבלו הפרו-רוסיים היה מוצדק. הממשל האמריקני לא ידע שבשטחי רוסיה שליש מאוכלוסיה אוטומטית מצביע בעד מפלגת השלטון, כלומר בעד הפרו-רוסים. ברם הנשיא המכהן (שהורשע בפלילים) הודח ומקומו תפש המועמד האמריקני.
כעבור שנה מפלגתו של המתלמד האמריקני האהוד כביכול על ידי העם קיבל רק 16% מהקולות בבחירות לפרלמנט. מפלגתו של זה שהופלל קיבלה יותר. הטיית הכוח כנגד הלאומניים האוקראינים היא עובדה משמחת לכשעצמה. עובדה מצערת היא שהכלכלה האוקראינית קיימת על חשבון הניצול הירושה של המשאבים הסובייטיים שלבטח יוביל למשבר. אז האוקראינים שוב יעשו שפטים ביהודים כבכל הזמנים.
באותו זמן אמריקה ממשיכה לגרום לאי-יציבות במזרח התיכון על ידי מדיניותה חסרת המחשבה.