רוצח שוחרר בערבות עצמית. כעבור זמן קצר נודע שהוא מתרברב ברובה החדש שרכש. בית-משפט הטיל עליו סנקציה חמורה: נאסר אליו לקנות “Lexus” עד שהוא ימכור את הרובה. בצורה הזאת העניש האו”ם את קוריאה הצפונית. איסור הרכישה של מטוסים וטנקים על ידי צפון-קוריאה הוא מצחיק: אין לה אמצעים לרכישות כאלה.
התוכנית הגרעינית הצפון-קוריאנית ממשיכה להתפתח. היא תוכל להסתדר ללא אספקה נוספת שבמקרה הצורך יכולה להגיע דרך פקיסטאן שאת מטוסי השכר שלה אין לאו”ם סמכויות לבדוק. ביקורות בנתיבי הסחר יכולות למנוע יצוא של נשק קונבנציונאלי מצפון-קוריאה אך אין לכך משמעות. לא כל המדינות יערכו את ביקורות כאלה ולא יהיה לקוריאנים כל קושי להערים עליהם. חברות חסרות ערכי המוסר מרוסיה וסין יספקו לצפון-קוריאה את חומרי-הגלם לפיתוח הגרעיני. השוק העולמי רחב מדי בכדי למנוע את התופעה הזאת. גם הקפאת הכספים של חברו-ספקיות לתוכניות המיליטנטיות של הצפון-קוריאנים אינה מועילה – העברות הכספים דרך חשבונות בחוץ לארץ לוקחות שניות. עד שהשלטונות יחליטו לעקל את החשבון – החשבון כבר לא קיים.
החלטת האו”ם שאינה כוללת כל סנקציה כלכלית ממשית ולא את איום השימוש בכוח – ניצחון מזהיר של צפון-קוריאה.