“אנשים נבונים לא ידעו כיצד להתייחס אליו: היו שחשבוהו לאיש תמים וישר, אחרים קראוהו משוגע” (פוליביוס; “ההיסטוריות”, 26:1) זה נאמר על אנטיוכוס, לא על אחמדינג’אד.
לגבי ההתקפה על מתקני הגרעין האיראניים קיימים “אולי” ו”אבל” רבים. במצב דומה ב-1981 היה לבגין יתרון בכך שהוא פיגר במרוץ לראשות הממשלה ומחשש שהשמאלנים עם תפיסת בטחון מהוססת יעלו לשלטון, החליט להכות את הכור העיראקי. היום אין לישראלים את הזמן אפילו להעלות לשלטון את נתניהו – אם להניח שנתניהו או ליברמן מתכוונים להפציץ את איראן. הישראלים מתעלמים מחובתם האזרחית להנחות את הממשלה שלהם ומעבירים את פתרון הבעיה האיראנית לידי ארה”ב. זה לא יעבוד. ב-1981, ארה”ב יחד אם שאר העולם, גינתה את המתקפה על הכור באוסיראק. בוש אינו יותר נץ מרייגן, אפילו אם הוא פחות נבון. ב-1981 עיראק הייתה בת-בריתה של ארה”ב כנגד איראן. היום ג’יימס בייקר מבקש מאיראן לרסן את האלימות הבין-שבטית בעיראק. ההתקפה על איראן כעת היא צעד פוליטי לא נוח.
פצצת גרעין איראנית לא מהווה איום ישר נגד ארה”ב. אפילו האייטולות באיראן מספיק חכמים כדי לא לאיים על ארה”ב. יותר סביר שאיראן תעניק מטריה גרעינית לסוריה, חיזבאללה ולבנון כנגד ישראל, כדי למנוע תסריט לבנון-2006. כדי ללמד את העולם המוסלמי לקח, איראן עשויה להנחית מכה גרעינית על אחת מערים הסוניות בעיראק, מה שיהפוך למלחמת אזרחים שבעיני ארה”ב יראה כמעין המשך של הסכסוך עיראקי-איראני – וזאת התפתחות די נוחה לארה”ב.
לא תבוא לא עזרה ישירה ולא תמיכה רשמית מארה”ב. עלינו לדאוג לפתרון הבעיה בעצמנו ולא לקוות שאחרים יעשו את העבודה במקומנו.