ליהודים הנרדפים יש תכונה לחפש לעצמם חברים באופן קדחתני. לעתים קרובות היהודים מוצאים את עצמם בסביבת מנוולים חסרי תועלת. לא מזמן אולמרט חיפש עזרה מצידו של המשטר הרעוע של ירדן, אצל מובראק המזדקן ואצל רוסיה פרו-ערבית, כדי למצוא תמיכה בתהליך השלום עם פלסטינים,. כעת הוא פונה אל הטורקים כנגד סוריה ואיראן.
בגלל הדמוקרטיה שלה, טורקיה בקושי מחזיקה מעמד תחת לחץ של האסלאם. כמו סין, גם טורקיה מודאגת בעיקר אודות השלמות הטריטוריאלית שלה. טורקיה שקועה בהתמודדותה עם הבדלנים בתוכה, עם פונדמנטליסטים מוסלמים ועם טרוריסטים. טורקיה במצבה לא יכולה להשפיע על סוריה בנושא הטרור או על איראן בקשר לנשק גרעיני. לא סביר להעריך שאיראן תשמע לטורקיה אחרי שסירבה למדינות המערב.
לא רק אולמרט – כל ראש ממשלה שמכבד את עצמו או את העם שהוא כביכול מייצג, היה מבטל את ביקורו אחרי ששמע את ההטפות של ארדגאן על כך ש”ישראל צריכה לכבד את המקומות הקדושים של המוסלמים”, בהתייחסו לעבודות שמתבצעות בשער המוגרבי. ללא כל קשר לכך שעבודות שם לא נוגעות להר-הבית יש לציין: הר-הבית הוא מקום קדוש ליהודים. נעשה שם כל מה שנרצה, ואפילו לא נחשוב על מוסלמים.
ולמי שסבר שהדרוזים הם חברינו הנאמנים: שימו לב על ההפגנות הגדולות ברמת הגולן בעד השבתם לסוריה. אתם עדיין חושבים שאפשר לסמוך עליהם במקרה של מלחמה עם הסורים?
ישראל נתנה לדרוזים אזרחות והטבות סוציאליות מפליגות. טוב, זה טבעי שהם יתמכו באויבנו.