הנושאים והנותנים האמריקנים מעריכים שצפון-קוריאה תסכים לפירוז הגרעיני שלה תמורת מליון טונות של מזוט, שעלותו היא פחות משלוש מאות מיליוני דולרים. במחיר זה היא יכולה למכור פצצה גרעינית בשוק השחור. ויש למדינה הזאת מספיק פלוטוניום ליצור מספר פצצות. העסקה הזאת לא מספקת את צפון-קוריאה לא במישור הכספי ולא במישור הגאווה הלאומית. צפון-קוריאה הצהירה שאספקת המזוט מהווה תשלום על הפסקה זמנית של יצור גרעיני. בהילקח בחשבון את העוצמה הקטנה של הניסוי הגרעיני הקוריאני ההפסקה הזאת הייתה מתחייבת בכל מקרה. צפון-קוריאה צריכה עוד זמן לשיפור איכות של הפצצה הגרעינית שלה. ההסכם מגדיר את השאיפה הכללית של הצדדים לפירוז האזור מנשק גרעיני, אך משאיר את השאלה פתוחה. בעוד זמן קצר הפוליטיקאים האמריקנים יעלו שוב את השאלה הקוריאנית. זה דומה למצב בשחרית ימיה של ההגירה לאמריקה: החלוצים סברו שהם רוכשים מהאינדיאנים את הקרקע, האינדיאנים סברו שהם מחכירים אותה. אותה אי-הבנה תתגלה גם עם קוריאה. ארה”ב תטען שהיא העניקה סיוע כנגד הפירוק של התוכנית הגרעינית, וצפון-קוריאה תשיב בהצהירה במפורש על הפסקת יצור זמני בלבד. מנהלי משא-ומתן היו זקוקים להשיג הצלחה פוליטית משמעותית כדי לכפות על הכישלון העיראקי והם הציעו לצפון-קוריאה מליון טונות של מוצרי נפט כדי לרצות את אמריקאים דעת הקהל האמריקנית. לא רחוק היום וארה”ב תאשים את צפון-קוריאה במרמה ותיווצר מתיחות. אולם חיי הפוליטיקאים קצרים מדי כדי לחשוב לטווח ארוך.
יפן נתנה לישראל דוגמה: היא סירבה לסייע לצפון-קוריאה כי זאת מחזיקה בשבי מספר חייליה. ממשלת ישראל משלמת לממשל הפלסטיני המחזיק בשבי את החייל שלה.