הפלסטינים נחשבים לפחדנים אפילו בקרב ערבים הידועים כלוחמים לא מוצלחים.
הניסיון של הפלסטינים לעורר מלחמת אזרחים מסתמן כרשרושי מלחמה בלבד.
למרות ריבוי האמל”ח המבוזבז האבידות בנפש הם אפסיות. התנגשויות בין פת”ח לחמאס נראות כהצגה.
בתקופת הפרעות ומלחמת התש”ח הערבים התחמקו מקרבות והתמקדו בשוד וביזה.
חוץ מקריאות-עידוד מגגות בתיהם הם לא הביעו כל תמיכה בצבאות ערב שנלחמו נגד ישראל בסדרת מלחמות.
לגרש אותם ללבנון או לירדן היא משימה פשוטה וקלה: ירדן הרי השלימה עם קיומם של שבע מאות אלף פליטי-עיראק. חוששים מתוצאות הגירוש? אפשר היה כבר להתרגל באלפיים שנות ההיסטוריה.
הזמן אוזל. לאומנות מתפשטת בעולם הערבי והחברה הצינית הזאת עלולה להפוך לאומה המוכנה למלחמה טוטאלית.
פלסטינים הם אינם עם. הם לא מסוגלים להקים מדינה. אין מדינה שתומכת בהם באמת: הבעיה הפלסטינית היא עוד שקר אנטישמי.
מדוע ממשלה ישראלית מרעיפה עליהם את מחוות הוויתורים?
מלך ירדן גירש מאדמתו את צבאות פלסטין והרג 8000 תוך מספר ימים. ירדן היא ידידה אמריקנית מובהקת במזרח התיכון, המוערכת על ידי קהילה הבינלאומית,
והחתומה על חוזה שלום עם ישראל. תלמדו מחבריכם: הרג המוני הפלסטינים הוא דבר מקובל.
לא יאמן: ישראל מברכת על המאמצים של ארה”ב, מצרים וירדן באימונם ומימונם את הפת”ח-אש”ף! הם מקימים צבא מאורגן שיתנגד למבצעים האנטי-טרוריסטים של צה”ל בכפרים הפלסטינים.
הצביעות האמריקנית מדהימה. ארה”ב דחפה את פלסטינים לבחירות דמוקרטיות, וכעת היא מסיתה את הפת”ח נגד החמאס,שנבחר באופן דמוקראטי.
באין רצון ללכלך את הידיים ישירות בדם יהודי, הם מחמשים את צבאות מצרים וירדן. עכשיו מדינות הנמצאות תחת חוזי שלום עם ישראל יכולות לחמש את אויביה ללא הפרעה.
אין תועלת בתמיכה בפת”ח. לאבו-מאזם כבר עכשיו עשרות מונים יותר אנשים חמושים תחת חסותו מאשר לחמאס. הוא מפסיד לחמאס בזירה הפוליטית. למזלנו, פלסטינים לא מעוניינים במדינה גזולה מידיי יהודים.