הסגר הישראלי על עזה אינו הגיוני ואף בלתי חוקי. אם עזה היא ישות עצמאית, לא נוכל להטיל עליה סגר לנצח אלא בזמן מלחמה. ישנו פולמוס במשפט הבינלאומי אם ניתן לשים מצור על מדינות ניטראליות בזמן מלחמה. אולי ישראל יכולה להטיל מצור על עזה כבסיס סורי ואיראני. אם נשים את המשפט בצד, איום אמין במלחמה נחוץ בכדי לאוכף סגר. אם עזה אינה מדינה, עלינו להעביר אותה לאו”ם למשמורת או לשלוט בה ישירות.
הסגר הישראלי על עזה מבלי שתתקיים שם מלחמה או כוח של האו”ם מניח שהאזור מצוי תחת שליטה ישראלית – בדיוק מה שיראל מנסה להכחיש בכדי לנטוש את אחריותה על אספקת צרכים הומאניטאריים באזור. הכרזת הרצועה כשטח עוין, כפי שעשתה ממשלת ישראל, אינו מצדיק סגר נצחי.
מדוע בכלל להטיל סגר על עזה? שלוש סיבות ניתנו, אף אחד מהן לא קבילה. ראשית ישראל ניסתה ללחוץ על העזאתיים שייפתרו מחמאס לטובת הפתח. שנית ישראל טענה שהסגר נועד לגרום לחמאס לשחרר את גלעד שליט. שלישית, הסגר נועד למנוע חדירת נשק כבד לרצועה. המנהרות הפכו את המטרה האחרונה ללא מעשית, וגם היא בלתי חוקית. מדינה לא רשאית למנוע ממדינה אחרת להתחמש.
מה אכפת לנו אם חמאס אוגר נשק? לסוריה יש 1200 טילים, שכולם מכוונים לערי ישראל. לחזבאללה יש 60 אלף טילים, גם הם מכוונים לישראל. ישראל היא גם מטרתם העיקרית של טילים מצריים ואיראניים. עזה היא לא הבעיה כאן.
הבעיה היא הרתעה. סוריה ולבנון לא יורות מכיוון שהן פוחדות מתגובה. חמאס אינו מפחד מכיוון שהרצועה גם ככה תחת סגר- משמע הרצועה אינה מדינה עצמאית, משמע ישראל היא האחראית לרווחתם של העזתיים. יהיה הרבה יותר קל לישראל להסיר את הסגר, לתת לחמאס להכנס לביצת הריבונות – ולסלול את הדרך לתגובה קשה.
מדוע ללהציק לחמאס עם ייבוא חיצוני ולאבד רווח בעצמנו? אנו יכולים לחמש את החמאס בעצמנו ברקטות קצרות טווח, אולם יהיה לזה מחיר: אם יכוונו הטילים כלפינו, נפציץ את עזה עד שלא יישאר דבר.