עצוב לי לראות יהודים שמתנגדים לעונש מוות. העובדה שהם מגנים את עונש המוות במדינות האסלאם הינו מזעזע. עונש מוות הוא אבן יסוד ביהדות ובתורה, והמוסלמים מצייתים למצוות הרלוונטיות הרבה יותר בדקדוק מאשר היהודים.

חז”ל חיסלו הלכה למעשה את עונש המוות בכך שהעמידו מגבלות פרוצדוראליות ודחו עדויות נסיבתיות על הסף. התורה מחייבת שני עדים כדי להרשיע, ובכך שוללת עדויות על סמך מיקום. קריאה כה מצומצמת מסרסת את החוק האלוהים לחלוטין. לא נוכל להרשיע אדם על בדיקות DNA? או בימי קדם- החזקה בסכין מדממת? אין ספק שלא חובה ללכת רק על פי עדים, אלא גם על פי עדויות חומריות אחרות.

הטענה התלמודית שעונש מוות היה נדיר עד כדי אבסורדיות אינה מבוססת על כלום. מכיוון שהתורה אינה מציבה אלטרנטיבות, סירוב להטיל עונש מוות הייתה מחייבת את שחרורם של פושעים, רוצחים, אנסים, וחוטפים. ודאי הציבור היה מתקומם נגד מציאות שכזו. הומאניזם מזויף שכזה היה מוליד רק יותר אלימות – כיאה לנקמת הדם הבדואית בחברה פורעת חוק. אף אחד לא היה מסכים לאמת המידה הרבנית שפסלה עד שראה אדם נכנס לבית עם סכין בידו ויצא ממנו עם סכין מדממת.

למרות שבפועל העד לא ראה את הרצח, יהודים הגיוניים לא יאפשרו לרוצח להמלט על סמך סוגיה טכנית. אם הם היו מסכימים לכך, החברה הייתה קורסת עד מהרה לידי הפושעים המשוחררים.

תיאורי ההוצאה להורג מהפורטים במשנה אינם מותירים ספק שלשופטים היהודים לא היו עכבות מצפון לגבי הוצאה להורג. מאוחר יותר, שופטים רומיים ביהודה סרסו את כוחו של הסנהדרין, ובגולה ליהודים לא היה ממשל עצמי עם סמכות לעסוק בדיני נפשות. חז”ל אימצו גישה סלחנית בהעדר פרקטיקה- מכיוון שזה במילא כבר לא היה רלוונטי.

בכך, סרסו ח”זל את כוונת המחוקק: לטהר מהחברה היהודית פושעים ואנשים בלתי מוסריים. לא רק שאנשים אלה מאיימים על החברה, אלא שהם חסרי כל ערך עבורה: כמה שיוציאו אותם להורג יותר מהר- כך הם יכתימו עצמם פחות.

האין זה מוזר להוציא להורג אדם בגין התנהגות בלתי מוסרית? כלל לא. מדינות ליבראליות כולאות אנשים בגין אי מוסריות, כדוגמת פורנו ילדים. הטענה שצפייה בפורנו ילדים מגבירה את הסיכוי לתקיפת קטינים היא מגוחכת: על פי אותו ההגיון יש להוציא את סרטי האקשן מחוץ לחוק שמעודדים אלימות. אנשים יכולים להסתבך עם החוק אף בגין עירום בפומבי. מדוע עירום ציבורי אסור בעוד שהבעת הומוסקסואליות בציבור אינה?

ההוצאה להורג תהיה ישימה רק אם החוק היהודי יחזור לימי התורה. יהיה זה מגוחך להוציא יהודי להרוג כי דיבר בטלפון בשבת, אולם איסור עבודת בשבת עם עונש מוות אינו. לאכיפת המוסר הדתי יש השלכות פוליטיות חשובות: יהודים שיודעים שעבודה בשבת או פריצות מינית הן עבירות שגוררות עונש לא יחשבו בכלל להסכים על הסדרי שטחים תמורת שלום. חז”ל טענו שאדם ירא שמיים אשר חוטא חייב להיות מטורף: אדם שמאמין כי אלוהים צופה בכל מעשיו וחוטא בכל זאת הוא ללא ספק משוגע. בזמן שאנשים רבים אינם מאמינים באלוהים, כולם מאמינים בכוח הדיכוי של המדינה. אף אחד לא יחרף את נפשו על מצעדי גאווה. במציאות, הוצאות להורג יהיו רק איום – אך האיום חייב להיות אמין.

עונש המוות מוצדק פי כמה בגין פשעים גדולים. כל אדם נורמאלי רוצה במותו של הפושע שהרג את אהוביו. בעידן בדיקות הDNA, הרשעות שווא הן דבר יחסית נדיר, ועלינו לקבלן כחלק ממערכת המשפט.

מתנגדי ההוצאה להורג טוענים שמדובר בהליך מכוער. אולם הם קוראים לא נכון את הבעיה. הכיעור נובע מהסביבה הסטרילית בה מתבצעת ההוצאה להורג. הוצאה להורג אמורה להיות פעולת נקם על פשע שבוצע. היא אומרה להתבצע בשנאה: עם קהל צועק ודם ניתז. ללא נקמה, ההוצאה להורג מאבדת משמעות. זריקה קטלנית בחדר נקי אינה מספקת את הסחורה. בגלל זה פירוט ההוצאה להורג בתורה הוא כה חשוב: על הקהל להרוג את הפושע, על כל אזרח לקחת חלק בטיהור החברה.

זהו עניין תורני והגיוני כאחד להוציא להורג מחבלים ופושעים.