רוסיה מעונינת בהפצת הנשק הגרעיני: באופן מתון, כדי לשמור על עליונותה, אך מספיק כדי לאיים על בטחונה של ארה”ב. הנשק הגרעיני שבידי צפון-קוריאה, סין, הודו ואיראן אלה הם איזורי האימות בין רוסיה לאמריקה. במקום לממן מלחמות רוסיה תומכת במשטרים גרעיניים במועה”ב של האו”ם. תכליתי וזול. רוסיה עוצמת עין להברחות קטנות של חומרים רדיואקטיבים, במימדים שמצד אחד מלחיצים את ארה”ב ומצד שני לא מאפשרות להציגה כמדינה פתפוררת שאינה מסוגלת לשמור על בטיחותו של הארסנל הגרעיני שלה, שהיה יכול לגרור את האפשרות של התערבות אמריקנית.

החדשה על מעצרו ע”י משטרת גרוזיה של מבריח אורניאום המעושר – חשודה. המבריח נעצר לפני מספר חודשים, אך שום פרט עליו לא דלף לתקשורת. זה מתאים לגרוזינים הדברנים. החוקים המקומיים לא מניחים אפשרות של משפט סגור, למבריח היה צריך להיות עו”ד, שלבטח היה מדליף. בדרך כלל קל לזהות את מקורו של האורניום, אבל גרוזינים אומרים שמתקשים לעשות זאת. יכול להיות שהגרוזינים הנצורים הטילו אשם-שאוו על רוסיה העיונת. אמנם אין ספק שהאורניום המעושר אט-אט מוברח מרוסיה. שירותי בטחון של מדינות רבות מדי פעם תופשים קמויות אורניום המעושר עד לרמה הדרושה לייצור הנשק. למרות שמעבדות רבות בעולם יכולות להעשיר את האורניום עד ל-90%, מקורו של רוב האורניום המעושר בשוק השחור הוא ברוסיה. רוב העיסקאות שסוקלו כללו קמויות די קטנות של חומרים רדיאואקטיביים, ברם ב-1994 נתפשו 3 ק”ג בעיסקה אחת. קשה להניח שרוב העיסקאות סוקלו. דרושים רק 16 ק”ג אורניאום או 5 ק”ג פלוטוניאום המעושר כדי להרכיב פצצה בעוצמה של 15 קילו-טון בטכנולוגיה גבוה. פיזיקאים רוסים, אוקראינים או פקיסטאנים מסוגלים לתכנן את הפצצה לכל דורש. לכן איומו של זבאכירי בנקמה חסרת תקדים באמריקאים ראויה לתשומת לב.