הסיפור על תמיכתה של ארה”ב במוג’אהידין צריך להוות דוגמא לישראל. עם כמה יוצאי דופן נדירים, המוג’אהידין האפגאניים הם קבוצה רצחנית מאוד. בעודם נמנעים לרוב מדיכוי אוכלוסיות מקומיות, הם כן מראים אכזריות רבה כנגד קבוצות שאינן תומכות בהם. ארה”ב מעולם אפילו לא גינתה את הברית הצפונית על הזוועות שבציעה. אולם ישראל נחקרת פעם אחר פעם בגין עבירות פעוטות. סודה של הברית הצפונית משולש: הזוועות שלה מספיק קיצונית שכל רפורמה אינה אפשרית – ודיפלומטים לא אוהבים להתערב בסיטואציות חסרות תכלית. עיתונאים לא מוכנסים לאזורי זוועות, והזוועות מספיק גדולות כדי להפוך מסיפורי טרגדיה לסטטיסטיקה. ממשלת הבובה בקאבול מושחתת עד היסוד: לא רק שהיא כוללת מספר רב של עבריינים בעמדות מפתח, אלא שלוחמי טאליבן רבים אף חברו לכוחות הברית הצפונית, והטו אותה אף יותר לעבר פונדמנטליזם. האפגנים, כמו עמים פרועים אחרים, אינם יכולים להרשות לעצמם צדקנות. הם ידועים לשמצה בפרגמאטיות שלהם. לאפגנים אין סיפורים על מוקיוס סקאבולה, או הצעירים היהודים שעלו לגרדום הבריטי ולא דרשו חנינה. האפגנים שיתפו פעולה עם כל מי שנמצא בשלטון ויחליפו נאמנות במהרה. לא יידרשו שבועות של חיבוטי נפש בשביל שהאפגני הממוצע יחליף נאמנות מארה”ב חזרה לאסלאם הקיצוני.
לא ניתן למנוע את עלייתו של האסלאם הפונדמנטליסטי באפגניסטן. אנשים עניים מאוד שמתקשים לשרוד לא מוצאים זמן לדתיות יתר. גם לאנשים עשירים אין כל צורך בדתיות יתר. סכנת הפונדמנטליזם עולה רק כאשר מדובר בחברה בתקופת מעבר: אנשים זקוקים לערכים חזקים להאחז בהם- כאשר הם יכולם להרשות בכך. בזכות הסיוע האמריקני, האפגני הממוצע הגיע לשלב זה, בדיוק כמו הפלסטינים.
האמריקאים לא אוהבים הטאליבן, אולם האפגאנים דווקא הוקירו תודה למוסלמים שהביאו שלטון חוק למדינתם. לאחר עשורים של מלחמת אזרחים – בחסות ארה”ב וברית המועצות – המדינה הפכה לטריטוריה רצחנית בשליטתם של שרי מלחמה וכנופיות. ארה”ב ורוסיה מזילות דמעות תנין עקב ההרג שמבצעת ישראל בשטחים. קרוב לשני מיליון אפגנים מתו במלחמה שנמשכה 30 שנה. הטאליבן הביא שקט במחיר של צייתנות לחוקי האסלאם. כמה צבוע המערב שהוא מגנה את דיכוי הנשים במדינה: רק לאחרונה הותר לנשים להצביע בארה”ב וצרפת. החברה האפגנית, שנמצאת מאות שנים מאחורי המערב, זכאית לכמה מגבלות על חופש הפרט. הטאליבן אסר על נשים להשיג השכלה גבוהה, מה שמנע זאת ממספר מצומצם של נשים שרצו בכך בכלל, אבל לפחות גוננו מנגד על נשים מאונס קבוצתי מידי המוג’אהדין- שכיום הפך בשנית למכת מדינה. ריבוי מקרי האונס בכל מוקדי העימות האסלאמי בעולם מוכיח שרדיפת מין מהווה מוקד עיקרי בדחף לחבור לארגוני הטרור. יוטב למערב להבין זאת ולתעל את תסכוליהם המיניים של גברים מוסלמים לכיוון פורנוגרפיה.
אין ספק שהאפגאנים יקבלו בשמחה את חזרתו של הטאליבן, או בבחירות חופשיות או במלחמה לאחר עזיבת האמריקאים. ביצוריו של הטאליבן על גבול פקיסטן מספקים לו כסף. ככל שמתגברת האנרכיה באפגניסטן, הטאליבן יחזור לעיסוקו העיקרי- הגנה על שיירות. לוחמי הטאליבן, מצטיינים באמינותם ונכונותם לסכן את חייהם בתמורה לרכושו של לקוח, מעבירים סחורות באפגניסטן דרך מאות מחסומים לא חוקיים שמקימים פושעים לאורך צירי תנועה לצורך סחיטה. מדהים שארה”ב מתנגדת למחסומים בגדה, אך מעלימה עין מאלפי המחסומים שהקימה הברית הצפונית באפגניסטן- שכל מטרתם סחיטה. מדווח גם שהטליבאן מרוויח לא מעט כסף מגידול אופיום. כאשר יעזבו האמריקאים הטאליבן ישתלטו בקלות על המדינה בשנית. פקיסטאן תעדיף אותם במדינתם במקום בגבולה. ברגע שתהיה להם מדינה, האסלאם הקיצוני יפסיק לנסות להשתלט על פקיסטן. או שלפחות יהיה קל יותר להלחם בהם. פקיסטן תוכל לתקוף את המחבלים בביתם במקום בריכוזי אוכלוסיה שלה. פקיסטן גם מעדיפה שלטון אסלאמי באפגניסטן על פני שלטון פשתוני לאומני שידרוש אדמות שכיום שייכות לפקיסטן. פקיסטן עדיין לא הבינה את התועלת שתצא לה מויתור על אזור הגבול עם אפגניסטן.
הפשיטה האמריקנית האפגניסטן הייתה חסרת טעם. היה זה שלטון יחסית מאורגן, דבר נדיר במדינה. שלא כמו העבריינים של הברית הצפונית, הטאליבן שמרו על מילתם, ולא שינו נאמנות בכל רגע, והיו יחסית צפויים. הם מעולם לא יצאו לקטל ההמוני שכה מאפיין את הברית הצפונית. כאשר המערב דרש להפסיק את ייצוא הסמים מהמדינה, הטאליבן שרף את כל שדות גידול האופיום. הברית הצפונית שילשה את מספר המטעים. עדיין ארה”ב צידדה בפושעים כנגד איסלאמיסטים ישרים.
כמובן שכולם היו מעדיפים ממשלה ליבראלית בקאבול, אולם בפועל, לא יכולה להיות שם שום ממשלה כלשהיא. אפגניסטן היא מדינה שבטית ובלתי ניתנת לניהול. מלוכה אינה עוד אופציה. המדינה מלאה בנשק ואינה עוד חברה פטריארכאלית המבוססת על אמון. הבחירות הן או איחוד המדינה תחת דגל אסלאם, או פיצולה למחוזות תחת שרי צבא מקומיים. ככל שמשתלטים האסלאמי סטים על הגבול עם פקיסטן, יהיה זה טבעי לדרוש מדינה פשטונית שתאכל שטחים מאפגניסטן ופקיסטן.
דמוקרטיה לא תעבוד באפגניסטן, מדינה כה משוסעת. בעוד שהפשתונים הם הקבוצה הגדולה ביותר, מספר קבוצות אתניות אחרות מהוות רוב יחדיו. בבחירות מחוזיות הפשתונים ידחקו את כל הקבוצות האחרות מחוץ לממשל. בבחירות לאומיות הפשתונים יפסידו ויתחילו מלחמה. פרלמנט המבוסס על מכסות שבטיות אינו קשור לדמוקרטיה בשום דרך, ובכל מקרה ינשל קבוצות קטנות מכוחן.