הביקורת המדעית אודות אמיתות התורה נובעת לעיתים מתרגום לקוי. החכמים התעקשו בידיהם שהאירועים המצוינים בתורה מובאים רק לצורך פרשני. למשל, המקרה של חצית ים-סוף - צליחת ביצה שגרתית: יהודים שחצו ברגל הצליחו, המצרים הרכובים במרכבות שקעו בבוץ.
יש מצוות שלא עולות בקנה אחד עם המורל האידיאליסטי. התורה היא קודם כל פראקטית. כשאברהם הצהיר ששרה היא אחותו ולא אשתו הוא בחר בדרך הכדאית ביותר. מעשהו, שעל פי אמות המידה מודרניות נחשב לבלתי מוסרי, הציל את חייו ולא גרם לחיי אשתו להיות גרועים יותר לעומת לחוות אונס.
אפשר לומר שהתורה מפעילה מערכת בקרה על הרוע, ולא אוסרת אותו בצורה לא מעשית. חוקי הנישואין הנוקשים מכבידים על הפוליגמיה. שמואל הנביא ביקר את המלכות במילים קשות בטרם כינונה, אך אחרי הקמתה היא פעלה תחת מרותם של חוקי התורה. התורה קובעת גם חוקי עבדות רכים מאוד. כעת, בהיותנו אנשים מתורבתים, אנחנו יכולים להחמיר יותר את הפרשנות של כללי המוסר אלה ולאסור כליל את הפוליגמיה, את השלטון המלכותי ואת העבדות, אך אל לנו לבטל את האיסורים על עבירות בלתי מוסריות כגון סטיות מיניות.
התורה ניתנה לעם פרוע ולכן הייתה חייבת להיות נוקשה. למרות שהעונש הבסיסי היה כרת – הוצאה אל מחוץ לכלל – התורה מטילה עונש מוות על עבירות מוסר ופולחן. העמדה הזאת ברורה: סוטים מהמוסר משחיתים את החברה ומאימים על קיומה הרוחני לא פחות מהדרך בה רוצחים מאימים באופן פיזי. חומרת העונש המרבית מאוזנת על ידי הקשחת כללי השימוש בו. עברייני מין דינם מוות, אך מי יקיים יחסי מין עם בהמה בנוכחות שני עדים?! למעשה, התורה דורשת שיחסי מין יישארו במסגרת צנעת הפרט. כל עוד הסוטים לא מבליטים את מעשיהם בפומבי החברה נוטה לא להעניש אותם. הזדווגות עם בני אותו מין או עם בהמות לא יגררו ענישה אם יעשו בצנעה. על הסוטים לדאוג שאף אחד לא יראה אותם. התורה לא מענישה על ביטוים של הומוסקסואליות כמו מבטים או תנועות עדינים אלא רק על הזדווגות פומבית. אפילו במדינה דתית הומוסקסואלים יכולים לחיות בביטחון.
חברות-אנוש מגבילות את חשיפת ביטוים המיניים: הן אוסרות קיום יחסי-מין במקומות ציבוריים, מקפידות על כיסוי שארי עיתונים פורנוגראפיים, תוחמות את החשפנות לאזורי פאבים מיוחדים והן אוסרות מכירת שירותים מיניים לקטינים.
מדינת יהודה הדתית תנהג באופן זה כלפי סוטי-מין- היא תעדיף לתחום אותם בתוך ישראל אך גם בתוכה, למרות האיסור הפורמאלי, הם יהיו בטוחים כל עוד שומרים על צנעת הפרט.