ארה”ב אינה באמת דמוקרטיה: היא רפובליקה. הרוב אינו רשאי להצביע על שיעבוד המיעוט. ההליך הדמוקרטי מוגבל לסוגיות יומיומיות בזמן שערכי היסוד סגורים בפני הצבעה. גם אם הציבור האמריקאי יצביע ברובו בעד החזרת העבדות, בית המשפט יבטל החלטה זו. ואם לא- ארה”ב תחדל מלהתקיים בתצורתה הנוכחית. שלא במקרה, הקומוניסטים נהגו לשנות את שמות המדינות שהם השתלטו עליהן: מדינה בעלת סדר חברתי שונה באופן מהותי אינה עוד אותה המדינה.

ערכיה של ארה”ב שנשמרים בידי המשטר הרפובליקאי אינם דבר אוניברסאלי או ברור מאיליו. כל כך לא ברורים מאיליו שרק לפני מאה שנים העבדות עוד הייתה חיה וקיימת. רק לפני 40 ש/נה חיו השחורים תחת אפליה, ולנשים עוד אסור היה להצביע. כמו כן אין ערכים כלכליים דבר אוניברסאלי: השבדים והקומוניסטים בחרו ברווחה חברתיות על פני צרכנות. האיזון בין צרכי הפרט והחברה הוא עניין של העדפה חברתית. אפילו בברית המועצות ראינו יזמות פרטית בתעשיות ביתיות, ואפילו הקפיטליזם הפרוע ביותר של המאה ה-19 לווה בתוכניות סעד בסיסיות.

ערכים דתיים מהווים חלק חשוב ממרבית הדמוקרטיות. חלק, כדוגמת בריטניה, כלל לא הפרידו בין דת למדינה. החקיקה האמריקאית שואפת את הלגיטימיות שלה מאלוהים. שבדיה המלאה במוסלמים, עדיין קובעת את לוח השנה לפי הנצרות. אזרחים רבים בארה”ב הם בכלל הינדואים, סוגדים את אבותיהם (הסינים) או עובדי אלילים (פורטו ריקנים), אך איש לא יעלה על הדעת שנשיא ארה”ב יקים פסלים בבית הלבן, אך איש לא מתרגש כאשר הוא משתתף בסעודת הפסח היהודית.

העיוורון האתני של הדמוקרטיה המודרנית היא פיקציה. במדינות רבות יש עידוד הגירה חזרה ליורדים. היפנים, יוונים וגרמנים מקבלים חזרה בזרועות פתוחות את אזרחיהן לשעבר בתנאים נוחים ביותר בהשוואה לקבוצות אתניות אחרות. מדינות רבות נוקטות באפליה מרומזת: ארה”ב מציבה מכסות הגירה שונות למדינות שונות בעולם, וכפי שאתם ודאי מנחשים- המכסה לאפריקה נמוכה מאוד. מעניין לראות שמדניות רבות זונחות את האפליה הכלכלית לטובת אפליה גלויה לחלוטין: קנדה למשל דורשת מקצועות שאינם קיימים באפריקה. האיחוד האירופי התנגד נחרצות לכניסתה של תורכיה: האירופאים אינם רוצים להיות מוצפים בידי המהגרים התורכים, למרות שאין להם בעיה עם הפולנים.

גם לליברליזם יש גבולות, לפחות לעת עתה. ריבוי נשים או משכב בהמה נאסרים, גם אם נעשים בהסכמה – למרות שמשכב זכר ובגידה זוכים להעלמת עין. בתי המשפט לא יסכימו לתת אסמכתא חוקית לרצונו של אדם להתאבד או למכור עצמו לעבודת. עירום ציבורי, מעשה בלתי מזיק- אסור בכל העולם. צנזורה בעת מלחמה גם היא דבר שבשגרה. מחבלים נכלאים ללא משפט שכן ההליך המשפטי ישחרר אותם בשל העדר ראיות מוצקות, והלהטת הרוחות כנגד מדינות עוינות הוא דבר רווח.

הדמוקרטיה והליברליזם שתיהן יכולות לשרת אותנו אם ניקח בחשבון את ההשלכות המעשיות שלהן ולא רק את מהותן האקדמית.