מוסר שגוי מוביל ללחצים אבולוציוניים הרסניים. מבחינה היסטורית, התפתח המוסר כתכונת התנהגותיות שהטיבו עם החברה. אולם בידי השמאל, והתיאורטיקנים האפלטוניים, המוסר הפך להיפך הגמור, ומכשול בפני הקדמה החברתית.

האבולוציה מבוססת על יכולתם של הכשירים ביותר להותיר מאחוריהם יותר צאצאים. בכך יחס התכונות המועילות גדל באוכלוסיה ומיטיב עם החברה כולה. אולם ההיפך הגמור קורה כיום. במדינות מתורבתות, תוכניות רווחה ממשלתיות מניאות את חלקי החברה היותר מתקדמים אינטלקטואלית ומהולדת עוד ילדים. האיסור האבסורדי על ריבוי נשים מונע מזכרים מוצלחים להוליד עוד ילדים. בחברה נורמאלית וטבעית, זכרים מוצלחים יינשאו לנקבות המושכות ביותר וינהלו אורח חיים פוליגמי, שימקסם את תפוקתם, ויטיב עם המאגר הגנטי של החברה. כעת זה אולי נראה אכזרי, אבל זוהי האבולוציה. האבולוציה היא מעצם טבעה אכזרית- תשאלו כל מין שאי פעם נכחד.

לא רק שהסדר הקיים מגביל את תפוצתן של תכונות מועילות, אלא שהוא אף מעודד את הנחשלים להתרבות. חשבו כמה בלתי רציונאלי הוא הסיוע הבינלאומי. הוא מקדם את אותה חוסר היעילות שהברירה הטבעית מנסה בכל כוחה להכחיד. האוכלוסייה הנחשלת באפריקה מתפוצצת בעוד שאירופה הולכת ומתרוקנת. בחברה מודרנית, נכיר שהאינטלקט חשוב יותר כתכונה אבולוציונית מאשר כוח, אך חוק שכר המינימום שחוקי הגירה מתירנים מקדמים דווקא את כוח העבודה הפרימיטיבי על פני האינטלקט. אחוז הילודה הגבוה משמעותית בקרב חלקי האוכלוסייה הנחשלים מבטיח את תפוצתן של תכונות אשר מכשילות את התפתחות המין האנושי.

ההומניזם אינו הסיבה למדיניות זו. מאפלטון, ועד רוסו ולנין, השמאל הראה שהוא מסוגל להיות אכזרי מאוד, ולאו דווקא הומאני. מה שאנו רואים כאן הוא דווקא יצר לפרימיטיביזם. ממש כפי שאפלטון ופול פוט שיבחו את החברה הפטריארכאלית, כך השמאל המערבי שואב את אושרו מרבבות המהגרים הברבריים וקצב הילודה הגואה באפריקה. מכיוון שרק על רקע הפרימיטיביזם יכול המוח האינטלקטואלי לבלוט.

אין צורך לפנות לתוכנית האאוגניקה הגרמנית האכזרית, וגם איני מטיף כאן לרצח בעלי מוגבלויות. לכל הפחות אני טוען שאל לממשל לסייע לאנשים בלתי יעילים להתרבות – שכן סיוע זה לא רק שמעיק על כספי הציבור, אלא שהוא מחליש את מאגרה הגנטי של החברה האנושית בטווח הארוך.

האבולוציה ההתנהגותית גם היא ספגה מכה. לאורך ההיסטוריה, חברות שונות התחרו ביניהן באמצעות מודלים התנהגותיים שונים. כיום ניצחה הנאורות, והעולם כולו נכנע לערכי הוליווד. במובן זה, אין יותר יוונים וברבריים, מוסלמים ונוצרים. הגלובליזציה של התקשורת העולמית הצליחה להכחיד כמעט כל תרבות התנהגותית בעולם. השוני התרבותי פשוט אינו קיים יותר. כל החברות באשר הן הינן צרכניות, ובכך נוטות לכיוון מדיניות רווחה. מאגר האבולוציה החברתית התרוקן כליל, או לפחות נדחק לשולי החברה.

לאורך מיליוני שנות אבולוציה, החברה האנושית- וניכר שגם כל קבוצת בעלי חיים אחרת – זיקקה את דפוסי ההתנהגות האופטימאליים לכדי תגובות אוטומאטיות. כאשר איננו בטוחים מה לעשות, אנו מיד פונים לזולת כדי לקבל דוגמא. כאשר אנו מקבלים הטבה כלשהי, מיד אנו חפצים בהחזרת טובה. ברגע שבחרנו לנו דרך, אנו דבקים בה. עולם השיווק למד למפות תגובות אוטומאטיות אלה וכעת מנצל אותן כדי למכור לנו מוצרי צריכה. כתוצאה מכך, אנשים לומדים מחדש להתכחש לדפוסי ההתנהגות הכי עתיקים שבנו.

הברירה המינית גם היא ראתה שינויים רבים. בעבור אורגניזמים מורכבים – דגים, ציפורים ויונקים – ההסדר המצוי ביותר הינו זכרים המתחרים על נקבות. אולם רק כיום אנו רואים שבקרב בני האדם הסיטואציה התהפכה: נקבות משוחררות מתחרות על זכרים מושכים כלכלית (כלומר חכמים, ועל כן תחרותיים מבחינה אבולוציונית).

ישנה בעיה ביולוגית מהותית באבולוציה. ככל שמורכבות האורגניזם עולה, כך יורד הסיכוי שמוטציה אחת ויחידה תזכה להטמע במערכת הכללית. כפי שידוע לנו מעולם הקיברנטיקה, ככל שמערכת הינה יציבה יותר, כך היא נעשית טובה יותר בדיכוי סטיות. נוצות אפשרו יתרון הישרדותי מהותי לדינוזאורים קטנים, אולם שום כמות של שיער גוף לא תהווה יתרון אבולוציוני לאדם המודרני. במערכת האנושית המורכבת, שום תכונה בודדת, ובטח שלא תכונה פיזית, אינה מועילה דיו כדי שתתן יתרון משמעותי לאיש מאיתנו על פני רעיו.

ניכר כי חלוקה למינים וברירה טבעית נהדפות במכלול המורכבות האדירה של בני האדם. אולם הטכנולוגיה האנושית מפצה על חסרונותינו: כאשר המשקפיים הינם זולים ונפוצים לכל, ראייה חדה כבר אינה מהווה יתרון אבולוציוני. המוח הוא אולי יוצא הדופן היחידי, אולם דווקא את היתרון האינטלקטואלי מענישה החברה שלנו- בשלל דרכים המשתרעות ממיסוי אגרסיבי ועד לאיסור על ריבוי נשים.
האבולוציה, וספציפית החלוקה לתת-מינים, עברה מין עולם. למשך כלל ההיסטוריה האבולוציונית, קהילות היו ברובן מבודדות, ותכונות שונות שוכללו בנפרד עד לכדי שלמות. אולם כיום הגלובליזציה ערבבה בין כולנו, והחלוקה הסתיימה. העיור, שבאמצעותו ילדים עוזבים את הבית במהרה, מונע את המשך השושלת החינוכית של העברת ידע מאב לבן. שאמנים ומגדי עתידות הן זן נדיר, שאינו מצמיח דור חדש.
ישנם לחצים אבולוציונים שדווקא עשו את הכיוון ההפוך. למשך כלל היסטורית החיים על פני האדמה, העדיפה הברירה הטבעית גנים שהגבירו כושר גופני ופוריות בגילאים צעירים, והובילו להתפרקות מערכות זמן קצר לארח קץ גיל הפוריות. ככל שעולה גיל הפוריות לעבר שנות השלושים המאוחרות בקרב בני אדם, תעדיף הברירה הטבעית מוטציות גנטיות אשר מתירות התרבות גם בגיל זיקנה. מוטציות אלה ללא ספק יבואו על חשבון הצעירים. תוחלת החיים תמשיך לעלות, אך אנשים יישארו ילדותיים עד לשנות השלושים המאוחרות.
הברירה הטבעית עצרה, או לפחות עשתה פנייה חדה גם בממלכת החי. הביסון היה חי יעילה ביותר- חזק ועמיד לקור ולחום. אולם חיה זו נדחפה כמעט להכחדה מוחלטת בשל המצאת כלי הירייה הזולים והזמינים. בעבור מינים אחרים, הישרדות אינה תלויה עוד בהסתגלות אלא לכל היותר בגחמות אנושיות: לווייתן הבלוגה כמעט נכחד מרוב אהבת האדם, בעוד שיתושי המלריה הושמדו בשל שנאת בני האדם. שום אורגניזם אינו מסתגל טוב יותר מוירוסים: פשטות ביולוגית ותוחלת חיים קצרה הופכת אותו למועמד מושלם למוטציות מועילות. אולם אפילו הוירוסים אינם מצליחים לעמוד בהשפעתן ההרסנית של האנטיביוטיות שפיתח האדם.
ישנם שינויים אבולוציוניים שהפכו לאיטיים יותר. תוחלת החיים הוכפלה בשלושים השנים האחרונות, גיל הילודה עלה בהתאם, והיקף המשפחה קטן. כל אלה הקטינו באופן דראסטי את תכיפות המוטציות- אולם שאפקט זה אולי ייעלם בשל התפוצצות האוכלוסייה. לחצי הברירה הטבעית התכווצו לפחות או יותר אפס, במציאות בה בני האדם מוגנים מהקור עם בגדים, כנגד החום עם מזגנים, כנגד בקטריות עם תרופות, וכך לגבי כל סכנה טבעית שניתן להעלות על הדעת.
שינויים אבולוציוניים נעים בשבילים בלתי צפויים. לאורך ההיסטוריה, היותך חכם לא הועילה במיוחד מבחינה אבולוציונית. כוח היה גורם חשוב בהרבה. כיום, האנשים החכמים ביותר נפגשים באותן האוניברסיטאות ונישאים זה לזה. לו היה מדבור בכלבים ואל בבני אדם, ביולוגים מזמן היו אומרים שברירה טבעית שכזו תוליד בהדרגה זן נבדל של בני אדם חכמים, המותאמים טוב מיתר האוכלוסייה לכלכלה הטכנולוגית. האוכלוסייה תתפלג לקאסטת המבוססות על אינטלקט.
בזמן שכוחות הברירה הטבעית מתעמעמים, שיפורים ביולוגיים מלאכותיים תופסים את מקומם. בדיקות גנטיות לפני החתונה, תיקון רפואי של מומים מולדים, ובקרוב גם הנדסה גנטית של בני אדם, תובל למרוץ של שיפורים מהיר בהרבה ממה שמסוגלת לו האבולוציה.
לפני מאה וחמישים שנה, הצליחו ביולוגים להפריך את סיפור הבריאה התנ”כי. אולם ניכר שכיום הפכה הבריאה לדבר אמיתי- בידיהם של בני האדם.