ספציפית, מדובר במימון הסוציאליזם הוונצואלי בשיעור של 80 מילון דולר ביממה דרך יבוא הנפט. וונצואלה תומכת באיראן, בניקרגואה ובבוליביה, היא מפרנסת תנועות שמאלניות בכל החלק המערבי של כדור הארץ. האמריקנים הלטינים הם באופן מסורתי לא נאמנים, בלשון ההמעטה, למוסר העבודה, אבלאוהבים את החיים הטובים – הרי לכם סוציאליזם.
צ’אבס לא רחוק מהאמת: תאגידי הנפט העולמיים מנצלים את העם הוונצואלי. הברוקרים שהשקיעו במניות החברה לתקשורת האלקטרונית CANTV מרוויחים יותר מהפנסיונרים של החברה. גם חברת האנרגיה AES אמריקנית אינה הפרנס הנדיב של משק האנרגיה הוונצואלי.
עלית מחירי הנפט הצפויה כתוצאה של הפלישה לעיראק הייתה מתנת האלים לוונצואלה. צ’אבס נהנה בדומה לקלינטון: שניהם התפארו בהצלחה כלכלית שלא יצרו. היתרה הגדולה המפתיעה ברווחי המדינה זיכו את צ’אבס בניצחון חוזר בבחירות ב-2005.
ארה”ב נחונה בתבונה רבה בתמיכתם האיתנה במשטרים הצבאים של אמריקה הלטינית. לאחר פירוקה של בריה”מ הם שחררו את המושכות והסוציאליסטים שוב הרימו ראש ביבשת. מותו של נותן החסות של המשטרים הסוציאליסטים הלא יציבים כלכלית היא בשורה טובה. כעת זהו תורה של ארה”ב להפסיק לפרנס את הסוציאליזם. הצעדים שעל הפרק הם פיתוח מקורות הנפט השמורים, יבוא הנפט הרוסי או קיצוץ בשימוש בנפט על ידי פיתוח מקורות האנרגיה אלטרנטיביים מעבר לשימוש בהנעה חשמלית.