הערבים, שלא כמו היהודים,אינם צריכים להתמודד עם עול התקינות הפוליטית. גם היהודים לא הכירו את עולה לפני כמה עשורים בלבד. הערבים דחו את הסכם החלוקה של 1947, בעוד שבן גוריון הסכים- לא מתחושת צדק כלשהיא, אלא מכיוון שהוא ידע שזה ההסכם הטוב ביותר שהוא יקבל. אש”ף הכריז שפלסטין הקטנה תהיה קרש קפיצה לפלסטין הגדולה, ומייסדיה של ישראל חשבו את אותו הדבר. רעיון המקפצה, עקרון הבסיס בדוקטרינה של אש”ף, הופיע במקור בחוק הבסיסי של ישראל. המנדט אינו קיים עוד,אז מדוע לכבד את ההחלטה הבריטית שלקחה לנו 3/4 מהאדמה שהובטחה לנו בידי חבר האומות? הנסיבות החולפות שניעו את בן גוריון לקבל את הסכם החלוקה אינן עוד- אז מדוע להסכים לחלוקה?

הערבים אינם משתנים. היהודים כן. השמאל הישראלי של שנות הארבעים עד השישים לא אופיין ביונות שלום, אלא בקיבוצניקים קשוחים שלא ייחסו כל חשיבות לחיי הערבים. הם ירו באזרחים ערביים במקומות כמו כפר קאסם ומחלו למבצעים, הם אסרו על הערבים להתאגד פוליטית, כלאו והגלו מנהיגים ערביים, הפקיעו רכוש ערבי ומוסלמי, ולא היססו להגיב בכל הכוח כאשר הותקפו. אולם בשנות ה-70, נדד השמאל הישראלי לכיוון הליבראליזם, הן בכדי לבדל עצמו מהימין העולה, והן בכדי להתפקד על פי טעמו השתנה של המערב. באותו הזמן, גברה הלאומנות בקרב הערבים אשר ניצלו את התרופפות האחיזה הישראלית. היהודים נסוגו- הערבים התקדמו. עם זאת יש לציין שהשמאל מאז ומעולם היה סכיזופרני- הורג ומגלה ערבים מצד אחד, מסבסד ומממן תשתיות ושירותים מצד שני. לאומנים ליבראלים היו מפריטים את התשתיות בכפרים הערביים, נותנים לערבים להרוס אותן בעצמם, ואז מציעים הקלה במיסים במקום סובסידיות. מכיוון שהערבים ממילא אינם משלמים מיסים, הם לא היו מרוויחים מהקלת נטל המס. ללא סובסידיות ממשלתיות ופרויקטים ציבוריים במימון יהודים, ונוכח סירובם של יזמים יהודים להעסיקם- הערבים מזמן היו מהגרים מישראל היקרה. היהודים שגו כאשר יצרו לערבים הזדמנויות עבודה בעיקר לגברים. היה עליהם להציע תעסוקה לנשים- מה שהיה מקטין את גודל המשפחה הערבית.

השמאל הציג כמה קווי מדיניות הרסניים ביותר- על חשבונם של יהודים, כדוגמת חינוך אוניברסאלי לערבים,מה שהוליד רבבות פעילים פוליטיים חצי משכילים. הלאומיות הינה רעיון מופשט שניתן להנחיל רק באמצעות אינדוקטרינציה רחבת היקף. הערבים הפלסטינים טרם היו לאומנים אף בשנת השישים, אך בתי ספר יהודיים חינכו אותם על לאומיות, ליבראליזם ומאבק לשחרור לאומי- של היהודים. הממשלה הישראלית המטורפת הציגה את אותה מערכת החינוך בגדה הכבושה, וגידלה שני דורות של לאומנים קיצוניים.