מדוע בכלל יש בבתי הכלא הישראלים אסירים ביטחוניים? לכליאה ישנן שלוש מטרות: ענישה, שיקום, ומניעה.
מעטים כיום יסכימו לראות בנקמנות כעילה מספקת לכליאה. בכל מקרה, רצח המוני אינו דבר שנוקמים עליו בכליאה- ובטח שלא בתנאים הנוחים בבתי הכלא הישראלים- טלוויזיה לוויינית, אוכל כשר, פלאפונים, ביקורים בלתי מפוקחים, קניות, ואפילו דמי כיס מכספו של משלם המיסים הישראלי – הקורבן המיועד של אותם המחבלים.
הרעיון שניתן לשקם מחבלים נשען על נקודת ההנחה שמדובר בפושעים רגילים. טעות. המחבלים הם אנשים טובים חדורי פטריוטיות. הם אנשים טובים בדיוק באותו המובן של שלמה בן יוסף, אברהם שטרן, יצחק שמיר או מנחם בגין- המחבלים שלנו. הם אנשים טובים לא פחות מטייסי הקרבי בשירות בעלות הברית, שהשמידו ערים גרמניות מהאוויר. הם נלחמים עבור מטרות פוליטיות, וחיי אויביהם מחווירים לעומת מטרות אלה.
החזרת פושעים למוטב הינה מטרה ריאלית רק כל עוד הם מעטים. על כן, שיקום משרת את מטרת המניעה. אך במקרה של מחבלים פוליטיים, מדובר באספקה אינסופית. לא פחות מחצי האחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית נמצאת כיום בכלא הישראלי. האם מישהו מעלה בדעתו שאוכלוסיה כה נחושה לא תוותר על חצי אחוז נוסף בכדי להגשים את מטרותיה?
תנאי נכליאה הטובים מעודדים את הטרור, אך אפילו אם היו התנאים מזעזעים- זה לא היה ממגר את הטרור. איש לא הכריע האם מבצעים צבאיים רחבי היקף באמת שמים סוף לטרור. פעילותם של הבריטים נגד הטרור הפלסטיני לא הובילה לתוצאות הרצויות על אף התליות ההמוניות ושריפת כפרים עד היסוד. נראה כי אבראהים פשה השיג הצלחה מרובה יותר במאה שלפני, אך מעט מאוד באמת ידוע על התקופה ההיא, וייתכן מאוד שהתפרעויות פשוט דעכו מעצמן.
תעמולה נגד הטרור אינה אופציה. הממשל האמריקאי טעה טעות מרה כאשר הכריח את ישראל לעמיד כפני שבפלסטין מתפקדת לה דמוקרטיה. דווקא מנהיג אוטוריטטיבי אוהד ישראל יוכל לכופף את האוכלוסייה לרצונו. מנהיגים הנבחרים דמוקרטית נאלצים להתחרות בקיצונים, ולאמץ את סיסמאותיהם. מנהיג מתון וכריזמטי אולי היה מצליח לפנות למיינסטרים הפלסטיני ולהוקיע את המלל הקיצוני- אך אין מנהיג שכזה בנמצא.
לא ניתן לאכוף את מניעת הטרור. האמריקאים אולי הכשירו כוח ביטחון פלסטיני, אך עד כה זה פעל רק כנגד פושעים רגילים ואגודות צדקה של החמאס. עם חלוף הזמן, נלהבותם של השוטרים תדעך, ועימה גם תפוקתם. מספרם ודרישות השכר שלהם יעלו עד שלא יהיה אפשרי עוד לקיים אותם עם כספי סיוע זר. כוח ביטחון של 50 אלף- שהוא עדיין קטן מדי- יאכל כ50% מכספי הסיוע. על כן המשטרה הפלסטינית לא תוכל להלחם בטרור מבית גם אם תרצה.
אך הטרור משתנה מעצמו. ארגוני הטרור הישנים הבשילו וכיום אינם רוצים עוד לסכן את מעמדם החברתי-כלכלי. הטרור רחב ההיקף דעך, אך הטרור העצמאי של צעירים חדורים מתחיל להיות בעיה רצינית. טרור שכזה הינו תולדה של מציאות פוליטית, ולא ניתן לסכל אותו.
כאשר נקמנות, שיקום ומניעה כולם נכשלים כמענה לטרור, נשאר לנו רק תלייה.