תמיד מסתמרות לי השערות כאשר אני חושב כמה הייתה גרמניה קרובה להשתלטות על העולם. התמהמהותו היוצאת דופן של היטלר בתקיפת העיר דנקירק הותירה לבריטניה את מה שנותר מצבאה- אותו היא יכלה לפנות מהיבשת חזרה לאי שלה. תקוותו חסרת הביסוס לחתום על הסכם עם בריטניה עיכבה את הפלישה המתוכננת, ואפשרה לבריטים להכין מערך הגנה- פתטי ככל שהיה. עיכובים נוסיפם התירו לחיל האוויר הבריטי לפגוע בצי הגרמני. בסך הכל, גרמניה בהחלט הייתה מסוגלת להביס את בריטניה. לו זה היה קורה, לבדלנים אמריקאים פרו גרמנים היו סיבות מעולות להימנע מהמלחמה , ואלה שתמכו בהתערבות לא היו יכולים להצדיק את עמדתם.
עם חופש בלתי מוגבל בים התיכון, גרמניה הייתה מתישה כל ניסיון אמריקאי לנחות באפריקה, מה שהיה מונע מארה”ב כל אפשרות לנחות באירופה. תוך מספר שנים, כוחות גרמנים היו מגיעים גם לדרום אמריקה, מה שהיה מאלץ את ארה”ב להקים ממשל האוהד את הנאצים.

הבעיה הרוסית התקיימה בשל תקרית: מרד יוגוסלבי הניע את היטלר, כנגד דעת הגנרלים שלו, לדחות את המלחמה נגד רוסיה בחודש, וחודש זה הוכיח עצמו כקריטי: הנאצים לא הצליחו להגיע למוסקבה לפני רדת החורף, וזה אפשר לרוסים הזדמנות לגייס כוח לוחם וייצור מערך מלחמה. הגרמנים שינו את מדיניותם הראשונית של ממשל יחסית נדיב בשטחים הכבושים- לטרור מדינה,מה שהכעיס את האוקראינים, שבתחילה קיבלו את הגרמנים בזרועות פתוחות. הדבר הפך את המלחמה הגרמנית בשלטון הקומוניסטי השנוא, למלחמה בעם הרוסי עצמו.

הניצחון הגרמני לא יכול היה הרי להמשך לנצח, הרי שום אימפריה אינה שורדת לנצח. המנצחים תמיד הופכים למתנגדי לחימה, מאמצים את מנהגי התרבויות המובסות, מוותרים בהדרגה על עוד ועוד זכויות שלטוניות למיעוטים, וצופים באימפריה שלהם מתמוססת. אך זה מעלה שאלה גדולה יותר. בעבר, מגבלות לוגיסטיות מנעו ממדינה אחת לשלוט בעולם. בשוליה של כל אימפריה צמחו מתחרים, שלבסוף ניצחו. אך העולם המודרני שונה בשתי בחינות: אין מקום בעולם שרחוק מידי לטילי שיוט, ואימפריה מתחרה חייבת להתכונן למלחמה- מה שתמיד יהיה בקנה מידה ענק וגלוי לכל. הגרמנים לא הצליחו להשמיד את מפעלי ייצור המטוסים ואמצעי הרדאר של בריטניה, מה שאפשר לחי האוויר הבריטי להגן על האי. כיום, בעיה זו אינה קיימת יותר, וניתן לאתר ולהשמיד כל מבנה בעולם תוך שניות. לוקח דקות להשמיד מפעלים ושנים לבנות אותם מחדש. ישנם אומנם דרכים ליירט טילים, אבל גם אלה הם אמצעי לחימה שניתן להשמיד לפני שייפרסו בשדה הקרב. על כן המפתח לניצחון הוא לפרז את מתחריך מנשקם מוקדם מספיק, ולהותיר אותם כך באמצעות תקיפות חוזרות ונשנות נגד מפעליהם.
בעידן טילי השיוט והנשקים הגרעיניים, צבאות אדירים אינם חשובים כבעבר. אין ספק שכישרון צבאי מאז ומעולם היה חשוב יותר ממספרים. ישראל יכולה להשיג עמדה אימפריאלית במזרח התיכון ולהחזיק בה מאות שנים. הטרור הערבי אינו מסוגל באמת להסב לנו נזק אמיתי, ואיום השמדה גרעינית תאלץ את הערבים לפרק את המחבלים מבית מנשקם. אם תכבוש ישראל את שדות הנפט והגז של המזרח התיכון, היא תגדיל את עושרותיה פי עשרות מונים. אך חשוב מכל, היא תמנע מהערבים את ההכנסה עימה הם מגדילים את אוכלוסייתם ומאגרי הנשק שלהם.