נשים שרגילים להתמודד עם שכיניהם נוטים להשוות בין רציונל לצדק. שכנים שותפים לאותם ערכים, ושכן הפועל באופן רציונאלי נוטה להיות צודק. הוא פועל על סמך אותם הערכים האקסיומתים של סביבתו, משתמש באותו הרציונל ומגיע לאותן המסקנות שאנחנו היינו מגיעים אליהן.
אולם גישה זו מוכפפת באופן שגוי גם כלפי זרים.
הם יכולים בהחלט להיות רציונאליים- אך טועים, מנקודת מבטנו. אסמאעיל הניה אינו אכזרי יותר מג’יימס בראון או אברהם שטרן. הוא מגן רציונאלית על עמו ועל האדמה שהפלסטינים מחשיבים כשלהם. אולם הניה, מסתמך על אקסיומות שונות מהיהודים. הוא מחשיב את פלסטין כשטח ערבי, בעוד שאנו מחשיבים אותה כיהודית. אין כל צורך לצייר את החמאס כרעים., מדובר בארגון הרבה יותר נחוש וכנה מממשלת ישראל. הוא פועל באופן רציונאלי, ואינו מתנגד בהכרח לשלום, אלא לשלום שהוא למעשה כניעה לאויב היהודי. בין שכנים, הבנה מובילה לחמלה. לא כך בין אומות. אנו מבינים את החמאס, ולא צריכים לשנוא אותם. אך להרוג אותם- זה הדבר הרציונאלי לעשות.