העולם מתמקד בסבלם של הפלסטינים. בסדר, אין דבר כזה “פלסטינים”, העולם מתמקד בסבלם של קבוצת ערבים המתגוררים בשטח אותו הם מכנים פלסטין. מה גם שאין כאן שום סבל באיזשהו מובן ממשי – הפלסטינים עשירים כקורח בהשוואה לאפריקנים, ואמידים בהשוואה למצרים. אולם אנטישמים אינם מטרידים עצמם באמיתות בעלות שתי פנים.
דוגמא אחת ל”סבל” הפלסטיני הינו סירובה של ישראל להכניס פועלים פלסטינים לשטחה. את הסירוב ניתן להצדיק על סמך סיבות ביטחוניות, אולם אין למעשה כל צורך במתן צידוק. לכל מדינה יש את הזכות למנוע כניסה לשטחה מזרים, בעיקר עובדים זרים. ישראל לא גרמה ל”סבל” הזה, אלא לכל היותר מסרבת להקל אותו. לפני שתגנו אותנו,פתחו נא את שעריכם בפני כל מהגרי העבודה מאפריקה.
אז ישנם המחסומים. עמידה בתור אינו באמת סבל, אבל הבה נתעלם מההבדל הסמנטי. ישראל מעמידה מחסומים מתוך סיבה אחת ויחידה- לתפוס מחבלים הלוחמים עבור העם הפלסטיני. אין להתעלם מכך שהפלסטינים עצמם בוחרים במפלגות המחבלים בבחירות חופשיות. על כן, הפלסטינים, ולא ישראל, הם האשמים בעצם הצורך שבקיום המחסומים.
מה עם מחנות הפליטים. האמת היא שקשה לקרוא להם מחנות פליטים בהתחשב בעובדה שמי שמאכלס אותם אינם “פליטים” אלא צאצאיהם בדור הרביעי, שרק בזכות הסיוע הכספי של אונר”א, אינם רואים כל תמריץ לעזוב ולבנות לעצמם חיים במקום אחר. מחנות פליטים אמיתיים- כמו רבים הקיימים באפריקה – אינם דומים כלל למחנות הפלסטינים, אשר דומים יותר לשכונות מצוקה מאשר “מחנות” של ממש. אפילו מבט חטוף על המחנות באזור שכם מגלה תמונה תמוהה: המחנות הצפופים מוקפים בשטחים עצומים של אדמה ריקה. שכם, הכבושה כיום בידי הערבים, נמצאת ממש ליד מחנה הפליטים, ובה פריסת בנייה נורמאלית לחלוטין. בנוסף, בקרבת המחנה תמצאו קהילה פרטית שנבנתה עבור סייעניו של ערפאת. העומד מאחורי מצוקת הפליטים היא הערבים עצמם. הם מנצלים את המחנות למטרת יחסי ציבור, אך אינם רוצים לראות את האספסוף הפושע שוטף את עריהם. כאשר ניסה אריק שרון ליישב מחדש פליטים מעזה בגדה המערבית, המקומיים גרשו אותם.
“סבל” נוסף עליו מתלוננים הפלסטינים הוא מצבם הכלכלי. טיעון זה נובע מבורות. הפלסטינים נהנים מאחוז הצמיחה הכלכלית הגבוה ביותר מבין מדינות ערב שאין להן נפט. הסיבה היחידה לכך שניתן להעלות על הדעת הינה הקרבה לישראל. שלא במפתיע, בכל פעם שסוגרת ישראל את גבולה בפני הפלסטינים, מסמל הדבר אסון כלכלי בעבורם. הערבים תלויים לחלוטין בישראל למטרות ייצוא, עבודה, חשמל וגזל.
תומכי הפלסטינים צועקים על קיומה של גדר ההפרדה, אך מה כה פסול בגדר? ישראל גידרה עצמה מהערבים (ולצערנו לא מכולם). היש מדינה שלא שומרת על גבולה? הפלסטינים אינם יכולים ליהנות משני הכיוונים – מדינה עצמאית, ללא יהודים, בנוסף לזכות להיכנס למדינה היהודית ככל העולה על רוחם.
אפילו אילו הייתה ישראל פוגעת בפלסטינים, מדינות רבות פוגעות בזרים בכוונה – עם סנקציות מסחר, אמברגואים, ואף חבלה.
מי שמבקר את ישראל על יחסה לפלסטין מחויב קודם כל לעשות בדק בית: כמו למשל לוותר על ארה”ב לאינדיאנים.
אין מבקר אחד של ישראל שבאמת אכפת לו מהפלסטינים. מדוע פלסטין מכל האומות? לא חסרים עמים שסבלו הרבה יותר מהם. היכן היו הזעקות על זכויות האדם במלחמת איראן-עיראק, שם נעשה שימוש נרחב בנשק כימי נגד אוכלוסיה אזרחית? מי מגנה את האיסלאמיסטים באלג’יר על רצח העם שהם מבצעים בבני עמם? מה בדבר אנגולה, צ’אד, בורמה, צפון קוריאה, ועשרות מדינות אחרות עם רקע מזעזע בכל הקשור לזכויות אדם? האו”ם אימץ יותר החלטות המגנות את ישראל מאשר כל המדינות הללו ביחד. למעשה, אין תומך אחד של הפלסטינים שאי פעם גינה אותם באמת על רצח יהודים- דבר שהם עשו לא מעט הרבה לפני הכיבוש/שחרור של יהודה ושומרון ב-67′. או האם הפוגרומים של 1864, 1922, 1929 ו-1936 איכשהו ידעו מראש שיהיה כיבוש ישראלי בשנת 67′?
דיכוי הפלסטינים הינו הגרסא המודרנית לעלילת הדם.