ארה”ב תמכה בהקמתה של מדינת ישראל ב-1948 מאותם סיבות שבגינן היא תומכת במדינת פלסטין – הגינות, והרצון למנוע את התפרצות הסכסוך המתפתח באזור (עם הבריטים, ב-1947). התארגנות לא טבעית כל כך ולא תכליתית כמו האו”ם יכולה להצדיק את קיומה רק על ידי מטרות מוסריות. האו”ם לא יכלה להתעלם מהבעיה היהודית לאחר השואה, ומהפלסטינים – אחרי עשרות שנים של דיכוי, כביכול. לוחמים יהודים בשנות ה-30-40 והלוחמים הפלסטינים של היום הפכו את הסטאטוס-קוו לבלתי קביל מבחינתם של הבוררים האזוריים.

ארה”ב לא יכלה להרשות לעצמה להתייחס ליהודים פחות טוב מהיחס הרוסי: בריה”מ תמכה בישראל וגם ארה”ב הייתה חייבת.
התמיכה אמריקנית בישראל הייתה רציונאלית לא רק במובן הצר של התועלת המיידית אלא בקונטקסט יותר רחב של האידיאולוגיה האמריקנית שעליה מושתתת מדיניות-החוץ של ארה”ב. ארה”ב מבססת את התפקיד הגלובאלי שלה על הצהרות בזכות החופש והחירות, על התמיכה בזכות להגדרה עצמית – ולכן לא יכלה להצביע נגד הקמתה של מדינת ישראל. ארה”ב הצביעה בעד הגדרה עצמית של עמים רבים ומדינות שונות, ואין ליחס להצבעתה בעד ישראל כל עניין מיוחד. ארה”ב לא סייעה לישראל בזמן מלחמת השחרור המתישה אלא הטילה אמברגו להספקת האמל”ח אליה. כשצה”ל הניס את צבאות ערב ארה”ב כפתה את הפסקת האש שהעמידה את ישראל בגבולות בלתי אפשריים. ולא רק ארה”ב – גם בריטניה מיד הציעה למצרים את הסיוע כנגד מדינת ישראל הצעירה.

ב-1956 ישראל תקפה את מצרים כדי לשבור את המצור ואת האיסור המצרי למעבר אוניות ישראליות בתעלת סואץ וטיראנה ומצרי טיראן. ארה”ב בלמה את המבצע הישראלי למרות שזאת פעלה ע”פ הכללים הבינלאומיים המקובלים. התנהגות אמריקנית לא הייתה נגזרת ממאבק האנטי-קולוניאלי – הרי היא תמכה בצרפת קולוניאליסטית במלחמתה נגד הלאומנים הווייטנאמים. מצרים גם הייתה מדינה קומוניסטית ולא היו לארה”ב אינטרסים להגן על מצרים.
אחת מהסיבות להתנהגות המוזרה של ארה”ב ב-1956 היה העלבון: ישראל, בריטניה וצרפת יזמו פעולה בלי לשתף את ההגמון העולמי. סיבה נוספת ולמעשה הסיבה הבסיסית היא יהודופוביה מערכתית: כל הצלחה ישראלית נראתה גדולה מדי. היהודים היו אמורים להסתפק במדינה בגודל של גטו וברמת ביטחון של גטו. כדי ללמד את היהודים לקח ארה”ב שלחה לים-התיכון את ספינת-הקרב עם ראשי-נפץ גרעינים על סיפונה: גרי טרומן נזהר לא להשתמש בפצצות-גרעין נגד קוריאה אך היה בסדר מבחינתו להשתמש בהם בסיני נגד צה”ל.

ב-1967 אמריקה כבלה את ידיה של ישראל כדי למנוע את מכת המנע. ולמה לא? אם המוסלמים היו מתקפלים – מה טוב, ואם לאו – על הטעות הייתה משלמת רק ישראל?
אחרי שישראל הוכיחה את כוחה ב-1967, ארה”ב ניצלה אותה בהתמודדותה עם התפשטות הסובייטית במזרח-התיכון. גם זה לא היה ייחודי לישראל – ארה”ב תמכה במדינות רבות באזורי ההשפעה הסובייטים: השקיעה מיליארדים ביפן, תמכה במדינות אירופה כנגד האיום הסובייטי המדומה, ניהלה מלחמה ללא תכלית בוויטנאם, שחררה את הממלכה הכוויתית. . בריה”מ סיפקה לבנות חסותה סיוע נדיב בהרבה ממה שישראל קיבלה מארה”ב אי-פעם.
הקיצוניים האמריקנים יוצאים בפומבי נגד השדולה היהודית בארה”ב. למעשה – השדולה הזאת מקדמת את ענייניה של ארה”ב בישראל. ישראל אינה זקוקה ל”תמיכה תמורת עצמאות”.