היד הבלתי נראית של השוק החופשי נוטה לתקן לא רק בעיות כלכליות, אלא גם בעיות פוליטיות. בישראל, כשאר המערב, האקדמיה נוטה לאמץ פרספקטיבה שמאלנית קיצונית. מסורת זו קיימת מאז ימי אפלטון. הסיבה היא שמדעי החברה זקוקים לניסויים חברתיים- מהות השמאל.
מאז רוסו, תיאוריות חברתיות אקדמיות הפכו ליותר ויותר ישימות. לפני כן, למדינות מעולם לא היה את הכוח לשלוט במוחו של העם. גופם- כן, אך לא מוחם. המוח הפך לנשלט רק עם המצאת האידיאולוגיה הממשלתית, התעמולה, ובעיקר התקשורת.
מאז מות האריסטוקרטיה במאה ה-19, כשירותו של האדם מבוססת ברובה על חינוך. לאדם ללא תואר אוניברסיטאי אין סיכוי רב להפוך לפוליטיקאי. על כן, האקדמיה תפסה את מקום הרקע האריסטוקרטיה. פוליטיקאים עוברים שטיפת מוח בתורת השמאל לפני שהם מגיעים לתפקיד. על כן גם הפוליטיקה הפכה ברובה לשמאלנית, והיא אף נותרת כזו כדמותן של מפלגות “ימין” שבפועל הן רק מעט שמרניות. המעמד המשכיל כולו, כולל התקשורת, הינו שמאלני.
המצב עוד עלול לתקן את עצמו בדרך בלתי בולטת. מכללות סובלות מאותן הבעיות של ארגונים בירוקרטיים: המוצר שהם מוכרים הוא אמינות, הם לא נהנים מתגובת שוק מיידית למעשיהם, והם מסוגלים להתנהל באופן מאוד לא יעיל למשך זמן רב מאוד. עד שתגובת השוק סוף סוף מגיעה, כבר מאוחר מדי לתיקון. הכנסייה למדה זאת בדרך הקשה: כאשר המונופול שלה העלה את מחיר האדיקות לשחקים, צמחה תנועה רפורמית.
חזרה למכללות: הן נוטות לצמוח ללא רסן, כמו כל מערכת בירוקרטית. הבירוקרטיה צומחת מהר יותר מבסיס הלקוחות. הפתרון היחיד של המכללה במצב זה הוא להגדיל מספרם ואורכם של הקורסים האקדמיים.
בתי הספר התיכוניים והמכללות הינם חסרי תועלת לחלוטין. נדיר שאדם עוזב מוסדות אלה וזוכר חצי ממה שלמד, ונדיר יותר שהוא מוצא להם יישום מעשי. אולי 95% מהקורסים במכללות, וכ50-70% מהקורסים באוניברסיטאות הינם חסרי תועלת. שלא להזכיר את שלל התארים שאין בהם כל שימוש, שאינם מאפשרים כל תעסוקה עכשווית או עתידית. עדיין לא הבנתי מדוע עובדים סוציאליים זקוקים לתואר, ומדוע אחיות זקוקות ללימודי תעודה.
וכאן נכנסות לתמונה מכללות למטרות רווח. כיום אלה פונים בעיקר למי שנכשל באוניברסיטה “הרגילה”. הסיבות לכישלונות אלה מרובים. יש כאלה שהם פשוט טיפשים מדי, אך יש גם אחרים, בעיקר מבוגרים, שמחפשים לעשות תואר בשביל הכיף, ואינם מבקשים ללמוד דבר שיעזור להם במציאת פרנסה. הם מודעים לזמן ועלות, ולכן מעדיפים מסגרות זולות ומקוצרות. פלח שוק זה הוא שיוביל את מהפכת המכללות, בכך שיוביל לקיצוץ הקורסים מבחינת זמן ועלות עד למידע הרלוונטי ביותר.
במערכת חינוך כה ארצית, לא יהיה זמן להבלים כמו תיאוריה חברתית. ככל שצעירים יהפכו מודעים יותר ויותר לכך שהם יכולים להשיג השכלה טובה בכל עת, פחות אנשים ילכו למכללה, שעולה הון, ומבזבזת זמן רב, וחשוב מכל- מתערבת בחייו של האדם מוקדם מדי, בזמן שהוא עדיין לא מסוגל להחליט החלטות הרות גורל על רצונו במקצוע. המכללות והאוניברסיטאות יאבדו מכוחן לשטוף את מוחו של המעמד המשכיל.