מגילת אסתר היא אולי הספר החשוב ביותר בתנ”ך כיום. הוא מדבר על יהודים מתבוללים, ועבורם הוא נכתב.
הגרסה היוונית של מגילת אסתר מכילה תפילות רבות, אך בגרסה היהודית אין כל אזכור לאלוהים. המגילה היא חילונית לא פחות סרטיו של וודי אלן. אולי בשל כך, מגילת אסתר היא הספר היחיד שאינו מופיע במגילות הגנוזות. אנשים דתיים פשוט לא התעניינו ברומן חילוני.

מגילת אסתר נכתבה עבור אנשים אינטליגנטים. איכרים מיהודה אולי האמינו שיהושוע עצר את מימי הירדן והמיים המשיכו לזרום עד שיצרו קיר מיים בגובה עשרות מטרים. הרמב”ם הזהיר שאסור לראות בניסים אלה דבר ממשי. יהודי בבל המשכילים גם הם לא היו קונים שטויות אלה. במגילת אסתר, הניסים הם שונים מאוד, הם מייצגים מאורעות בלתי סבירים, ולא בלתי אפשריים. יהודים משכילים מבינים כי ניסי ה’ טבועים בהסתברות, ולא בשבירת חוקי הטבע.
מורדכי בילשן היה יהודי מתבולל טיפוסי, כמו רבים היום. ממש כמו שיהודים רבים בארה”ב כיום נקראים פול, על שמו של האסון הנוצרי, גם מרדכי לקח את שמו של מרדוך בל שונו, (האל הבבלי מרדוך.) בדומה ליהודי חצר של היום, גם מרדכי היה חסר נימוסים, וסרב להפגין כבוד בסיסי או כניעות. הקהילה היהודית כולה עמדה בסכנה בשל התנהגותו הברברית של מרדכי. האם חשבתם על “איכרי המס הפולנים”?
חז”ל קובעים כי מרדכי נהג כפי שנהג מכיוון שהיה משוכנע בישועה האלוהית הסופית. טענה זו אינה מסתדרת עם תדהמתו של מרדכי למשמע כוונתו של המן להשמיד את היהודים.

מרדכי היה יהודי תככן. לכששמע על כוונת המרד, הוא מהר להלשין למלך. בכך, הבטיח מרדכי את הישרדותו של המלך שרצה בהשמדת היהודים. כותב המגילה לא פסח על שום הזדמנות לרמוז לקוראיו שאולי היהודים באמת אשמים וראויים להשמדה.
מרדכי שמח להציג את אסתר, אחייניתו, למלך פגאני למטרות נישואין, שלא היו אלא יחסי מין חד פעמיים בפועל. גם אסתר מבחינתה לא התקשתה להבין שעליה לשמור את יהדותה בסוד מהמלך. היא נטשה את היהדות לטובת טקסיות פגאנית.
בעת משבר, שתי הדמויות המתבוללות השתנו כהרף עין. אסתר בתחילה סירבה להתחנן מול המלך על היהודים, אך מרדכי רמז לה בבירור שגם היא לא תוכל להסתיר את יהדותה מהמלך לנצח. רק כאשר נדחקה לקיר, פעלה אסתר- ובתכחנות רבה הצליחה להסית את בעלה המלך מעוזרו האהוב- המן.
אסתר לא הייתה יהודיה ליבראלית. לאחר ביטול הגזרה, היהודים הורשו לטבוח במי שתכננו להרוג בהם. לאחר שחמש מאות אנטישמים נרצחו בכיכר העיר, המלך הנדהם פנה לאסתר בשביל לשאול אם היא ייחלה למשהו אחר. תשובתה של אסתר הייתה דווקא שהיא מייחלת ליום נוסף של הרג. על כן היהודים רצחו עוד כשלוש-מאות איש ביום שלמחרת.
מבין היתר, מגילת אסתר נועדה להזכיר ליהודי ארה”ב את יהדותם שהם כה סולדים ולתמוך בגירוש הערבים כסוג הענישה הכי עדין שהדת שלנו מציעה.