כאשר תורכיה הציבה טילי נ”מ באיסקנדרון בכדי להגן על סוריה מתקיפה ישראלית, כל ניתוח נורמאלי של המצב לא היה אופטימי. חשבו על כך: טורקיה הייתה נכונה להפיל מטוסים ישראלים בדרכם למשימה בסוריה. האם היה זה מוצדק? זה תלוי במיקום המטוסים הישראלים. אילו אלה הופלו בשטח אווירי טורקי, אז וודאי שלא. אולם אם אלה יורטו בזמן שהיו בשטח האווירי של סוריה, אז המצב פתוח לפרשנות. מבחינה חוקית, מאחר וסוררת שביתת נשק בין ישראל לסוריה, כל תקיפה ישראלית תחשב בלתי חוקית, ותורכיה תוכל לטעון להגנתה החוקית של סוריה- בת בריתה. אולם אילו תפרוץ האלימות בין ישראל ולבנון-חזבאללה, וישראל תתקוף בסיסי חזבאללה בסוריה, אז תורכיה תצטרף למלחמה לא רק בהפלת המטוסים הישראלים אלא בכל אתרים המיועדים למכירה או מימוש עסקי פוטנציאלי בינלאימי מבחינת ישראל. בכך שהציעה הגנה אווירית לסוריה, תורכיה למעשה הביעה נכונות להלחם בישראל.

זהו שינוי קיצוני מהמצב של לפני 15 שנה. המערב איבד את תורכיה כאשר סרב להכניס את המדינה לאיחוד האירופי ודחף אותה לכיוון ליברליזציה. תחת חוקי התקינות הפוליטית, הגנרלים התורכים נאלצו לוותר על כוחם לטובת הפוליטיקאים. בשל נהירת הכפריים לערים, תורכיה הפכה עד מהרה למדינה דתית. פוליטיקאים פופוליסטים פנו לאסלאם- והגנרלים שראו כי המערב אינו מגבה אותם- אף לא במילים, לא עשו דבר כדי לעצור את התאסלמות המדינה. ארדואן חיסל סופית את המדינה החילונית כאשר טיהר את שורות הצבא והחליף את הגנרלים במוסלמים אדוקים ונאמנים לו.

כיום אין כבר כל סיכוי לחזות בשובם של הגנרלים והחילוניות לתורכיה. אנשיו של ארדואן ערכו שינוים נרחבים בצמרת הצבאית. יתרה על כן, הם השתלטו על מנגנוני הביטחון המתקדמים של תורכיה. נכון שגם הצבא וגם המודיעין עוד יתפוררו לחלוטין כעת שהם מנוהלים בידי אנשים בלתי כשירים, אבל בשנים הקרובות הצבא התורכי עדיין יהיה כשיר דיו בכדי ללחום בכורדים. הכורדים מצידם אינם נאמנים לישראל. אם איראן תציע להם שטחים נרחבים על חשבון המדינה העיראקית, הם עלולים בהחלט להפנות גב לישראל. כך שאת תורכיה איבדנו, וייתכן בהחלט שגם היא תחבור למלחמה נגדנו.

אבל משהו חשוב יותר קורה כאן. תחת אמתלת הידידות, תורכיה הופכת ליריבה של איראן. מדיניות הידידות של ארדואן עם כולם אינה אלא קרש קפיצה. ברגע שתורכיה תרגיש שביססה את מעמדה ממעצמה מערבית למזרחית, היא תתחיל לבוא בדרישות- לא עוד פודל, אלא לבראדור.

ייתכן וסוריה תראה בתורכיה שותף מושך יותר מאיראן. למרות מאגרי הנפט שלה, איראן נותרת מדינה מפגרת ענייה ונחשלת, אשר בקושי מסוגלת לכסות את הוצאותיה הצבאיות של סוריה מול רוסיה. החבירה לאיראן מתייגת את סוריה כמנודה, בעוד שתורכיה פותחת לה ערוצים לברלין וושינגטון. בשונה מאיראן, תורכיה חופשייה לפתח נשק גרעיני- ולהעביר את החתיכות לסוריה. תורכיה יכולה לרכוש נשק שאסור למכירה לאיראן. קשריה של תורכיה עם המערב וקשריה של סוריה לרוסיה מהווים ברית שלא ברא השטן.

איראן אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את סוריה. מבחינה לוגיסטית, משמעות הדבר יהיה אובדן לבנון, פלסטין ורוב עיראק. חמאס סוריה אינו מסוגל לשנות את נאמנותו לתורכיה בקלות, אולם חמאס עזה לא יתקשה לעשות זאת. עם כסף תורכי יוכל החמאס להבריח נשקים לעזה ללא סיוע איראני. מאז השייח’ יאסין, לחמאס היו יחסים בלתי יציבים מול איראן, אשר חודרת פעם אחר פעם לעצמאותו עליה הוא שומר בקנאות.

כמו כן תורכיה עוד תתנגש מול איראן בשל השפעת שתי המדינות במרכז אסיה. מצריים יכולה להתעלם מעלייתה של איראן השיעית, אך לא מעלייתה של תורכיה הסונית-חילונית. מבחינה זו תורכיה דומה מאוד למצריים, ומתחרה בה על אותה המשבצת. גם ערב הסעודית לא תקבל בשקט את עלייתה של תורכיה כמעצמה סונית.

עלייתה של תורכיה טובה ליהודים מאחר והיא נותנת לערבים סיבות רבות להתקוטט איש עם רעהו.