האמון הוא מושג מוחלט. מי שפעם מאבד את האמון – לא יכול לשקם אותו במלאו לעולם. לישראלים יש סיכוי להרוס את האמון הניתן במשת”פים, ב”מוסרים” שהשתלטו על המדינה. היהודים לא הצליחו להגן על השטח גדול יחסית של גוש-קטיף, אך הם יכולים לרכז תומכים רבים במאחזים ביו”ש, שאותם הממשלה מתכוונת להשמיד. מדיניות המחוות הישראלית שהיא אבסורדית מלכתחילה הוכיחה את חוסר התוחלת שבה. הערבים – כמו עמים רבים אחרים – אינם מבינים את הלשון של מחוות, במיוחד אם אלו מחוות מאולצות.

המצב הנוכחי הוא לא חסר תקווה, אך הוא מצב קריטי. עלינו להרוס את אמון הציבור בממשלה הבוגדנית. המאחזים ביו”ש הם מקום הכי טוב להתמודד עם הממשלה. המאחזים היהודיים נבנו על אדמת הארץ היהודית, ללא נטילת כל סיוע מהרשויות של השלטון. אין לשליטי ישראל כל עילה – מוסרית, כלכלית או צבאית- לגרש את תושבי המאחזים. ישובים קטנים אלה ניתנים להגנה יעילה. המשימה היא לרכז בהם עשרות אלפי התומכים כדי לגרום לצה”ל ולמשטרה להסס. אם לא יהי די בכך – על המתנחלים לנקוט בכל הצעדים שיכולים למנוע את פינויים – אני חוזר: בכל הצעדים, ללא כל התחשבות בתוצאות.
ההתמודדות הזאת היא מצב של מלחמת ההגנה. האויב במצב הזה הוא הממשלה. כל מי שרק יכול – חייב לקחת חלק במלחמה הזאת. שיחות סביב שולחן במטבח וצפייה בחדשות בטלוויזיה תחשב כבגידה. כפי שקמנו נגד הסורים והמצרים – עלינו לקום על הממשלה הזאת. הרי המטרות של אלה ואלה – חד הם: הרס המדינה היהודית. גם התגובה שלנו צריכה להיות חד-משמעית.