צה”ל נמצא בדרך לצרות צרורות. הצבא מעולם לא היה מרשים מלכתחילה. היהודים ספגו אבדות קשות ביותר בשנת 48′, בקושי עמדו מול המצרים במלחמת ההתשה, ניצחו בזכות החסד האלוהי ב67′ וניצלו במזל ב73′ בשל אי כשירותו של הצבא המצרי להתקדם במהירות דרך סיני. ברמה הטקטית, צה”ל מוצלח ביותר: היהודים מצטיינים בכל דבר בו הם עוסקים- כולל ניהול מלחמות. אך מבחינה אסטרטגית, אנחנו פשוט לא מצליחים- אנחנו קטנים מדי. המוסלמים רוכשים הרבה יותר נשק מתקדם מאיתנו, כולל מטוסי קרב. ולהם גם יש נשק גרעיני.

צה”ל מחקה את צבא ארה”ב הרעב לצעצועים יקרים, אך אין לו את היתרון שיש לצבא ארה”ב- מימון אינסוף. תקציבו של צה”ל שווה לארבעה אחוזים מתקציב צבא ארה”ב. צה”ל רוכש נשק חדיש ויקר שמעולם לא נוסה בשדה הקרב, וכלל אינו יישומי בשל מחירו האדיר. נשקים אלו הופכים במהירות למיושנים בעוד שהמפתחים מקדמים מערכות חדישות יותר.

יישימותם השולית של שיפורים אינקרמנטליים מאשרת שהנשק הנוכחי יהפוך עד מהרה למיושן. המצב דומה לכל כלי הנשק האחרונים מסוגם שהיו בשימוש: הקשת המכאנית, קירות המבצרים העבים במיוחד שנבנו לשווא כנגד ארטילריה חדישה, תותחי הענק שנבנו לא כל התחשבות בלוגיסטיקה. כיום אנו עושים שימוש במטוסי קרב שעולים שני מיליארד דולר כל אחד, וברקטות שעולות 200 אלף דולר- כנגד טילי קסאם שעולים כמה מאות דולרים לבנות. איננו יודעים מה יהיה השלב הבא בפיתוחים הצבאיים: לייזרים, מזרזי רעידות אדמה, או אולי אף גשמי אש אטמוספריים. אולי נחזה בחזרה לאמצעים זולים, נשקים בייצור המוני, רובוטים בעשרת אלפים דולרים ומזל”טים בגודל צעצוע חמושים בחומר נפץ.

נשקים חדשניים תמיד נתפסים כברבריים, הרסניים מדי, בלתי אנושיים וחורגים מכללי המלחמה. אם להזכיר את התנגדותם הראשונית של חיילים לנשק החם, ולאחר מכן לארטילריה, או יציאתם של חייל הפרשים אל מול מכונות הירייה במלחמת העולם הראשונה. הנשק הגרעיני גם הוא סוג נוסף של נשק שכזה. מה גם שהוא אינו הרסני עד כדי כך, בהתחשב בפזורת היישובים כמו גם אמצעי היירוט של טילים גרעיניים. אם כבר, הנשק הגרעיני הרבה יותר מסוכן לידע האנושי מאשר לבני האדם – בכל עימות גרעיני, יהיה זה חכם בהרבה לפגוע באוניברסיטאות מאשר בריכוזי אוכלוסיה. הריסת ספריות ומעבדות יפגעו הרבה יותר בכלכלת האויב מאשר הריגת אפילו 10 אחוזים מהאוכלוסייה. אך אפילו אז, יכולות הגנתיות מתאימות עצמן לאיום ההתקפי בזכות עידן המידע הטכנולוגי, המאפשר לשכפל ולאכסן מידע בקנה מידה המוני- מה שהופך אותו לבלתי ניתן להשמדה.

ישראל אינה יכולה להסתמך על עליונותה האווירית נוכח טילי הS-300. ההגנה תמיד מספקת מענה להתקפה, וטרם פותח מענה התקפי ראוי לטילי נ”מ טובים באמת. טילי ה SAM-5 הפכו את חיל האוויר הישראלי לחסר תועלת בשנת 73′, והTOR-1 והS-300 יכולים לעשות את אותו הדבר לחייל האוויר היקר של שנות ה2000.

גם לאחר התגרענותן של כל מדינות האסלאם, ישראל עדיין תוכל להבטיח את עליונותה באמצעות תוכנית השמדה מובטחת. על המוסלמים לדעת שכל מתקפה על ישראל לא תוביל להשמדתו הגרעינית רק של התוקף, אלא של כל דבר מוסלמי עלי אדמות. הבה ניתן למוסלמים לרדוף אחד את השני, שמא ישראל תמחק את כולם.

ייתכן מאוד והנשק הרוסי הזול יהווה תחליף טוב לנשק האמריקאי היקר. בהתחשב ביתרון הטקטי של ישראל, נשק רוסי באיכות ירודה יותר יתאים היטב במאבק מול הערבים. המצב הנוכחי הוא ההיפך משהיה בשנות השישים: כיום ארה”ב שולטת בערבים, ורוסיה תשמח לסייע לישראל. גם צרפת. אין חברים נצחיים, והממשל האמריקאי, אשר דוחף את ישראל לכיוון של ויתורים טריטוריאליים והתאבדות למען ‘השלום’, אינו בדיוק ידיד ישראל. הייתה זו ארה”ב שאסרה עלינו לפתוח במכת מנע בשנת 73′, ואנו רואים בסיוע המאוחר שהם נתנו לנו ככפרה חלקית על הנזק שנעשה באשמתם. אם היהודים הטיפשים רוצים בחבר נוצרי חזק, רוסיה ראויה הרבה יותר מארה”ב. ישראל תהיה לקוח מצוין של רוסיה- טובה יותר מכל מדינות ערב.

התשלומים שמעבירה ארה”ב לישראל הם משפילים. ארה”ב נותנת לנו מעט יותר סיוע צבאי משהיא נותנת למצריים- בערך אותה הכמות שמקבלים הפלסטינים מתורמים. האמריקאים משלמים לנו פחות מאחוז אחד ממה שהם מוציאים בעיראק. האם השליטה בישראל חשובה מאה פעמים פחות מאשר ההרפתקה המגוחכת של האמריקאים בעיראק?

על המוסד להתמקד באיסוף עובדות מביכות על אישי ציבור אמריקאים. קלינטון דחק בברק לוותר על ירושלים בכדי לטייח את פרשת מוניקה לווינסקי. היא הייתה יהודיה, ויהיה זה תמים לחשוב שקלינטון לא כעס על יהודים בשל כך. האם לא ניתן למצוא לווניסקי נוספת שתשכנע את הנשיא האמריקאי לאפשר לנו להשתלט על השטח שבין הנילוס לנהר הפרת?