היהדות גורסת “לא אחרי רבים להטות”. אפלטון ופילוסופים רבים אחרים בזו לדמוקרטיה. מלבד מספר ערי יוון קטנות והומוגניות אף מדינה מעולם לא התנהגה ע”פ הדמוקרטיה. במקרה הטוב כל המדינות, מרומי העתיקה ועד ארה”ב, השתמשו ברטוריקה דמוקרטית על מנת להצדיק את קיומם, אך בפועל עשו מניפולציות עם דעת הקהל.
דמוקרטיה מתקיימת כאשר החברה נוהגת ע”פ ערכים משותפים. וזה אינו טיפוס המקרה הישראלי. חלק מהיהודים סוברים שמטרתם היא שמירת הדמוקרטיה והסובלנות, חלק ניכר אחר מאמין בערכים לאומיים או דתיים.
לא ניתן לגשר בין הערכים השונים האלה, ואין ביניהם פשרה. השמאלנים לא ישלימו עם הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי, והימנים לא יסכימו לזכותם של ערבים להצביע נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית.
רוב היהודים ביציאת מצרים רצו לחזור למצרים כאשר נתקלו בקשיים בסיני. רוב יהודי גרמניה בזו לרעיון הציוני וסרבו לעלות לפלסטין. רוב יהודי בריה”מ העדיפו להישאר במדינה האנטישמית הזאת ועלו לארץ רק בסוף שנות ה-80 כשמצב הכלכלי ברוסיה הפך לבלתי נסבל.
לא פלא שרוב ישראלים בוחרים בתהליך השלום. התנהגות המונית היא לא רציונאלית. כל ההוכחות שהשגת השלום זה עניין של כוח ולא של וויתורים לא ישכנעו אותם. ההמון מאמין באמיתות נוחות ללא קשר לאמיתותם. גל האנטישמיות והפוגרומים לא שכנעו את יהודי גרמניה להימלט מהשואה. רוב הישראלים מתעלמים מהעובדה שהערבים נאבקים על השבת אדמתם, ושתמיד יהיו מספיק ערבים שימשיכו להלחם על כך, מהעובדה שממשלות ישראל אינן דואגות לביטחונם של יהודים, ששינויים דמוגראפיים יהפכו את ישראל למדינה ערבית. אנחנו צריכים להחרים את אלה שמתעלמים מהעובדות האלה.
יהודים אמיתיים, ממשה ועד למכבים, מעולם היו מעטים. דעת הרוב לא עניינה אותם. בעת הצורך הם הלכו בחמת זעם נגד הרוב. בעלי חזון פעלו למען הרעיון הלאומי, שבסופו של דבר היטיב עם האומה.
ולכן – תוותרו על הדמוקרטיה, ותעשו מה שצריך לעשות. הכי טוב – תבצעו הפיכה צבאית. אמנם רוב מוחלט של מפקדים רמי דרג הם קונפורמיסטים פוליטיים, אך מפקד חטיבה או גדוד מסוגל להביא את חייליו לירושלים, להשתלט על הכנסת, לתלות את הממשלה ולקרוא לחבריו לנשק לבצע תוכנית מדינית פשוטה: לספח את כל שטחי ארץ-ישראל כדי ליצור מדינה הניתנת להגנה, לפרק את הפצצה הדמוגראפית על ידי הטרנספר של ערביי עיו”ש לירדן, ולחסל את הטרור על ידי צעדים אכזריים כלפי טרוריסטים.
הפגנות לא אלימות הם במקרה הטוב שיטה ארוכת טווח. פוליטיקאים שבשלטון רואים במפגינים את המצדדים באופוזיציה ולכן אין להם כל עניין להיענות לדרישות המפגינים. מהאטמה גנדי הצליח בהודו רק מפני שדעת הקהל בבריטניה ממילא הייתה נגד המשך המדיניות הקולוניאלית. הבריטים בהודו היו מיעוט זניח ולא היו מסוגלים להשתלט על ההמון. השליטים הישראלים נחושים בדעתם להישאר בשלטון, וכוחות הביטחון שלהם מסוגלים לדכא כל תנועת ההתנגדות.
אין אנו מנסים יותר לשכנע את אלה שנשמתם ריקה. ארצנו, גאוותנו הלאומית, ועצם מהותנו היהודית חסרות ערך בעיניהם. אלה שבזים לערכי יהדות יכולים לשבת בבית. היהודים – חייבים לפעול.
בעת שכל העולם רואה בלבנון את התוצאה של הנסיגה מעזה ממשלת ישראל מתכננת נסיגות נוספות. ארץ יהודה העברית מועלית על המוקד למען הזיות השלום. ממשלת ישראל מתכננת הריסת בתים, ישובים ומאחזים של יהודים. הרעיון היהודי נאנס על ידי הממשלה בתדירות העולה על ההטרדות המיניות במשרדו של הנשיא קצב.
היהודים נלחמו על הארץ הזו נגד הבריטים והערבים. כעת הזמן להלחם נגד היצורים דמויי-היהודים. יהודי שלא חווה מאסר על רקע פוליטי בישראל – אינו יהודי הוגן. המכבים בימינו לא היו נרתעים מכל אמצעי – מאלת-עץ ועד לנשק חם.
זו ארצנו. אנו לא ניסוג.