אינני מחבב את משה קצב כפי שאינני מחבב כל פוליטיקאי חלקלק וחסר עקרונות. אך “ציד המכשפות” הנוכחי הוא מצחיק. בחברה הישראלית יחסי מין מחוץ לנישואין היא עבירה מוסרית הקלה שבקלות. במערכת הפוליטית ישראלית המושחתת סקס עם בני מרות הוא כלום לעמת השוחד והפטרנליזם הפורחים בה. לכפות על מישהו יחסי מין הוא דבר הרבה פחות חמור מלכפות על תושבי גוש-קטיף לעזוב את בתיהם.
פוליטיקאים ישראלים רבים מקיימים יחסי מין עם הכפופים אליהם. אפילו בן-גוריון לא נמנע מלחטוא. יש כאלה שאונסים נערות ויש כאלה שאונסים את המדינה.
אולמרט הוכיח את מתינותו בתומכו בשמעון פרס לתפקיד הנשיא הבא. מה טוב בפרס? הסכמי אוסלו קרסו. הפלסטינים מזלזלים בהתחייבויות שלקחו על עצמם, הישראלים מוחים נגד הוויתורים. הנסיגה מעזה הוכיחה את חוסר היעילות של השיטה “שטחים תמורת שלום”. שום דבר אחר אין ברקורד של פרס.
פרס מוביל את הרעיון של שלום על חשבון קיומה של מדינת ישראל. בינתיים אנחנו מאבדים את המדינה ומתרחקים מהשלום. מה שפרס מכנה “הסכם” הערבים רואים ככניעה. מה שעבור פרס הוא תהליך השלום לערבים הוא רצף ניצחונות המוסיף להם אומץ.
פרס הוא חתן פרס נובל. כמו ערפאת. הפלסטינים הישרים והכנים התנערו מהסכמי אוסלו. האם ימצאו מספיק יהודים ישרים וכנים שיתנערו מפרס?