הבחירות בארה”ב שוב הראו שדמוקרטים יכולים לבחור את הדרכים אך לא את הערכים.
הדמוקרטים והרפובליקנים מושחתים באותה המידה – הם בורים ופופוליסטים. המצעים של שתי המפלגות מעוררים ספקות. לא פלא שבוחרים אמריקנים מתפלגים בערך חצי-חצי בין מחנה הדמוקרטי ורפובליקני. בדמוקרטיה, כשכוחות מאוזנים לקבוצות קטנות ומתלבטות יש כוח מכריע. בישראל אלו המפלגות הדתיות, ולמדינות הלא מוגדרות (פוליטית) בארה”ב יש השפעה חסרת פרופורציה על המדיניות הלאומית האמריקנית.
ארה”ב מתלבטת, איפה, בין כלכלה בעלת יעדים סוציאליים או עסקיים, בין מיליטנטיות לפציפיזם, בין השמרנות האתית לבין ניהיליזם. אף אחת מהתפישות אינה מושלמת, אף קבוצה לא משיגה את יעדיה, אף אחד מהמחנות הבוחרים אינו שבע רצון.
בדמוקרטיות היווניות העתיקות השאלות האלה לא היו נושא לוויכוח. הערכים היו משותפים: משפחה, צייד ומסחר. הדמוקרטיה שמשה כלי להשגת המטרות האלה.
אויביה של ארה”ב לא חייבים להלחם בה. מספיק להם להמתין לחילוף השלטון הדמוקרטי והפוליטי. מלחמה ממושכת בת ארבע שנים מסוגלת לשנות את דעת הקהל, להפיל את המפלגה השלטת, ולגרום לנסיגת ארה”ב.
דמוקרטיות צריכות לדרוש השגת רוב מוחלט למבקשים לשנות את המדיניות הלאומית.