בשנת 1978, כתב שמעון פרס בספרו ‘כעת מחר’ ש”אם תקום מדינה פלסטינית, זו תהיה חמושה עד השיניים. היא תשמש בסיס לטרור, ובה מחבלים המצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, אשר יסכנו לא רק עוברים ושבים, אלא כל מטוס או מסוק בשמי ישראל וכל כלי רכב במישור החוף.” 16 שנים מאוחר יותר, הוא הגה את התוכנית להקים ולממן את מדינת אש”ף.

העברות התשלומים הינם דבר תמוהה מבחינה כלכלית. תחת ההסכם שנחתם ב94′, ישראל התחייבה לגבות מס משכרם של פועלים פלסטינים שעובדים בישראל, ולהעביר כספים אלה לרשות. המצב היה אף מורכב מכך.עובדים זרים מזה שנים משלמים מיסים לממשלת ישראל, כולל ביטוח לאומי. איגודי הסחר היהודים היו הסניגור הטוב ביותר של הפלסטינים, מכיוון שהיעדר המיסים הפך את כוח העבודה הפלסטיני לתחרותי ביותר לעומת כוח העבודה היהודי. תחת ההסכם של 94, ישראל התחייבה להעביר את כספי הביטוח הלאומי שהצטברו לידי אש”ף- אשר כידוע, גנב אותם לעצמו. ביטוח לאומי אמור להיות רכושם של העובדים, כך שישראל לא יכלה לדרוש אותם לעצמה. היינו מעדיפים לו הפועלים עצמם, ולא אש”ף, יהיו אלה שיחליטו מה לעשות עם כספי הפנסיה שלהם, מתוך ההנחה שהפלסטיני הממוצע לא מעוניין בטרור. אולם ההבדל אינו קריטי, ואם הערבים בחרו באש”ף שינהיג אותם, ואש”ף בתמורה גנב את כספם- זבש”ם. עם זאת עדיין נותרת השאלה באשר לעצם החוקיות שבהטלת מיסי ביטוח לאומי על הפלסטינים. התשלומים מגיעים מהמעסיקים היהודים, ועל כן כלולים במחיר הסופי, אשר משולם על ידי הצרכן היהודי. אין כל סיבה לדרוש מאזרחי ישראל לסבסד את אש”ף.

הסוגיה אף גרועה יותר עם מס ההכנסה הפלסטיני. בתיאוריה הכלכלית, מס הכנסה הוא מס שמטילה המדינה בגין הזכות לעבוד בשטחה. הפלסטינים נוהרים לעבוד בישראל במקום בירדן, ומשלמים מס הכנסה על הזכות הזו. כאשר אזרח צרפתי בא לעבוד בארה”ב, הוא משלם מס הכנסה לממשלה האמריקאית, ואף אגורה מכך לא מוצאת את דרכה חזרה לצרפת. כמובן שזהו הצרפתי שמשלם על הזכות לעבוד בארה”ב, ולא ממשלת ארה”ב שמשלמת לצרפת על הזכות להעסיק את תושביה. כך שתשלומי המס של ישראל לפלסטינים הינם סובסידיה חד וחלק. יתרה על כך, אש”ף משתמש בסובסידיה הישראלית בכדי לממן את הזרוע הצבאית הנרחבת שלו, הכוללת את גדודי חללי אל אקצה- ארגון טרור הפועל ללא הרף נגד ישראל.

תשלומי המס של ישראל לפלסטינים מהווים מקור מרכזי לקיומו של אש”ף. מדינות ערב יודעות להבטיח הרים וגבעות, אך בפועל הסיוע מגיע מישראל. הסיוע האירופאי והאמריקאי מופנים בעיקר לפליטים, על אף שיותר ויותר מופנה לכוחות המזוינים של הפתח. הכסף הישראלי הוא מקור המימון עיקרי לפעילות הרשות הפלסטינית- נגד ישראל.